לוגו דף הבית JDC

הכשרת עובדים זרים בסיעוד

נושא הכשרת העובדים נדון מספר פעמים בוועדות כאלו ואחרות בכנסת ישראל. כולן הסכימו כי יש לקבוע רף או לחייב הכשרה בסיסית לכל העובדים בסיעוד

מאת:  נילי פלדינגר כהן
עודכן לאחרונה ב-17/04/19
א א א
תקציר:מדינות מערביות רבות ראו לנכון לקבוע סטנדרט מסוים גם לעובד הסיעודי. בישראל התייחסות המדינה לנושא הכשרת המטפלים הסיעודיים היא חלקית הן כלפי המטפלים הישראלים והן כלפי המטפלים הזרים.

השיח על מטפלים סיעודיים מעלה מספר שאלות, מיהו מטפל? מהי עבודה סיעודית? האם כל אדם יכול להיות מטפל? שאלות אלו פשוטות למענה במקצועות רבים אחרים, למשל, עורך דין הוא אדם שעבר הכשרה ולימודים לצורך כך וכל אדם המעוניין להיות עורך דין צריך לעמוד בסטנדרטים שנקבעו על ידי לשכת עורכי הדין הארצית. הדבר נכון גם לגבי נהגי מונית, נהגי משאיות, רוקחים, אחיות והרשימה עוד ארוכה.

הגדרת המטפל הסיעודי במדינות שונות

מדינות מערביות רבות ראו לנכון לקבוע סטנדרט מסוים גם לעובד הסיעודי, לפיו- אדם המעוניין לעבוד בעבודה הסיעודית צריך לעמוד בסטנדרט מסוים. להלן מספר דוגמאות לדרישות והרף של כמה מדינות לגבי מועמד לעבודה כמטפל סיעודי. נתחיל בקנדה, הדורשת את הרף הנמוך מבין שאר המדינות המערביות ובכדי לעבוד שם כמטפל סיעודי (בבית אבות או בבית המטופל) על המועמד לסיים 12 שנות לימודי תיכון, להציג הוכחה על הכשרה במשרה מלאה לתקופה של 6 חודשים או ניסיון בתשלום בתחום המשיק לתחום הסיעוד לתקופה של 12 חודשים לפחות. כמו כן, ישנה דרישה לידע בקריאה, בכתיבה, הבנה של השפה האנגלית או הצרפתית. יתרה מזאת, המדינה דורשת כי הניסיון המוצג יהיה בשלוש השנים הקודמות לתחילת העבודה כמטפל סיעודי. ארצות הברית מקפידה יותר ואלו הן דרישותיה: תעודת סיום לימודי תיכון, רקע פלילי נקי מעבירות, תעודה על סיום קורס החייאה ובנוסף על המועמד לעבור בהצלחה בחינה ממשלתית. לעומתן, אוסטרליה ואנגליה מרימות את הרף ומחמירות בדרישתן כלפי המטפל הסיעודי. שתי המדינות דורשות תעודה ברמה 3 לקורס בעל שם שונה אולם בעל תכנים זהים (באנגליה– בריאות ורווחת הפרט: Health and Social care ובאוסטרליה– טיפול בקשישים ועבודה בשירותים קהילתיים:  Aged care & Community services work) שתי התעודות הן תעודות מקצועיות והקורסים משלבים תכנים של ביולוגיה, פיזיולוגיה, רפואה בסיסית, תקשורת ופסיכולוגיה בסיסית ובכך למעשה מספקים כלים לעבודה הסיעודית הנדרשת. אוסטרליה, שלא כמו אנגליה, אף דורשת תעודה על סיום קורס בעזרה ראשונה ובהחייאה ואילו אנגליה מציעה אפשרות של תחילת עבודה וקבלת ההכשרה בקורס במהלך העבודה בתנאי שהמועמד יסיים את הלימודים בשנת עבודתו הראשונה.

המשותף למדינות אלו ולאחרות רבות היא התפיסה המקצועית לפיה עבודה סיעודית חשובה לא פחות מכל מקצוע אחר, בפרט כאשר מדובר בכוח זר שמגיע לצורך עבודה ספציפית זו. היות ועבודה זו באה במגע ישיר עם חסרי ישע אותן מדינות ראו בצורך בהשגחה ופיקוח ולכן קבעו כי על האדם שעוסק בעבודה זו להיות בעל כלים, יכולת ומיומנויות להתמודד עם העבודה הסיעודית על כל גווניה. חשוב לציין, כי המדינות המתוארות מבדילות בין עובדים מקומיים ועובדים זרים, ומחמירות ומקפידות יותר כאשר מדובר על כוח זר וגם כאשר אותו מועמד לעבודה מציג את כל הדרישות המתוארות הוא עובר ראיון נוקשה בשגרירות ואף במרבית המקרים נדרש להביא עדים וערבים לניסיונו המקצועי הקודם.

מה קורה במדינה ישראל?

תמונת המצב בארץ נכון לספטמבר 2014 לפי המוסד לביטוח לאומי היא שיש למעלה מ-155,000 קשישים המקבלים את גמלת חוק הסיעוד (בין אם דרך חברות הסיעוד ובין אם באופן ישיר). לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה (אוקטובר 2014) בישראל מועסקים למעלה מ-40,000 עובדים זרים בסיעוד – הן אצל הקשישים והן אצל בעלי נכויות ומוגבלויות אחרות.

התייחסות המדינה בנושא הכשרת המטפלים הסיעודיים היא חלקית ביותר הן כלפי המטפלים הישראלים והן כלפי המטפלים הזרים. תחת הנחיות המוסד לביטוח לאומי כלפי חברות הסיעוד המספקות עזרה לקשישים בביתם– על חברות הסיעוד להכשיר מקסימום של 30% מהעובדים שלהן (זרים או מקומיים) מסגרת ההכשרה היא בהיקף של 60-25 שעות ועליה לכלול מגוון נושאים שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

התייחסות ספציפית לעובדים הזרים באה לידי ביטוי בשני חלקים: הראשון מתייחס להכשרה בארץ המוצא– לפיה קיימת דרישה לתעודה על קורס כלשהו. החלק השני מתייחס לחובתן של הלשכות הפרטיות/ תאגידים להדריך את העובד הזר טרם עבודתו.

נושא הכשרת העובדים אינו חדש ונדון מספר פעמים בוועדות כאלו ואחרות בכנסת ישראל (הוועדה לבחינת העובדים הזרים (פרוטוקול 44) 31.01.2011, ועדת שושני – יולי 2014 ועוד), כולן הסכימו כי יש לקבוע רף או לחייב הכשרה בסיסית לכל העובדים בסיעוד – ישראלים או זרים, ואף התייחסו לצורך בקיומו של סטנדרט הנוגע לכוח הזר המגיע לעסוק בעבודה זו.

יש אור בקצה המנהרה…

עד לקיומן של המלצות אותן ועדות אנו רואים בארץ מספר חברות, ארגונים ועמותות ששמות דגש על נושא הכשרת המטפלים הסיעודיים; יש חברות סיעוד מסוימות הפועלות באופן שיטתי להגביר את אחוזי הכשרת העובדים שלהן (זרים וישראלים) ואף מקיימות ימי עיון והשתלמויות לצוותי המטפלים/ות שלהן בנושאים שונים הנוגעים לטיפול הסיעודי. עמותות שונות וביניהן עמותת עמדא פועלת לקידום נושא הכשרת העובדים הזרים בארץ ואף סייעה בכתיבת הצעת חוק בנושא לפני כארבעה חודשים. כמו כן, קיימות חברות פרטיות שלקחו על עצמן לקדם את תחום הכשרות העובדים הזרים.

עודכן לאחרונה: ינואר 2016

נבחרת היועצים שלנו

זקוקים למידע נוסף? ייעוץ פרטני
הרשמו כעת לשיחת ייעוץ אחד על אחד
הייעוץ ללא תשלום, כשירות לציבור של עמותת רעות, ואשל ג'וינט ישראל שיחת ייעוץ בחינם הירשמו כעת

אין תגובות עדיין

השאר תגובה