תרומות. 
היתר להעסקת עובדים זרים ניתן בהתאם לתנאי הזכאות ולמבחן התלות שנערך מטעם המוסד לביטוח לאומי או אגף ההיתרים בסיעוד של רשות האוכלוסין וההגירה.
תנאים להעסקת עובד זר
מקום מגוריו של המטופל: כאשר מטופל גר בקהילה רישיון להעסקת עובד זר תלוי בהערכת תלות שמתבצעת במסגרת בדיקת זכאות של הביטוח הלאומי או באופן פרטי במאצעות פנייה לרשול האוכלוסין או במסגרת בדיקת זכאות לגמלת זערה לזולת לזכאי משרד הבטחון. כאשר המטופל גר במוסד הוא אינו זכאי להעסיק עובד זר, למעט בדיור מוגן.
- תושב/ ת ישראל בגיל הפרישה (67 לגברים ו-62 לנשים).
- הזכאות לגמלת סיעוד נקבעת בהתאם להכנסה. סכום ההכנסה והשפעתו על גמלת הסיעוד משתנה בהתאם למצב המשפחתי. אם שני בני הזוג סיעודיים, ההכנסה תחושב לפי מצב משפחתי של יחיד עבור כל אחד מבני הזוג.
- האדם שמבקש להעסיק את המטפל הזר, זקוק לעזרתו של אדם אחר בביצוע פעולות היום-יום בתוך הבית (להתלבש, להתרחץ, לאכול, לטפל בהפרשות, להתהלך בבית וכדומה), או שזקוק להשגחה בביתו למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו. לצורך הבדיקה התפקודית, תגיע לביתו אחות שתבדוק את מצבו.
-
לגמלת סיעוד זכאי מי ששוהה בביתו או בדיור מוגן.
– מי שמאושפז במוסד סיעודי יוכל להיות זכאי לגמלה רק אם הוא שוהה במחלקה לעצמאיים או לתשושים.
– לא יהיה זכאי לגמלה מי שנמצא במחלקה סיעודית, מחלקה לתשושי נפש, בבית חולים גריאטרי, או במוסד בו רוב הוצאות האחזקה ממומנות על חשבון גוף ציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וכדומה).
תהליך הגשת בקשה להעסקת עובדים זרים
את הבקשה לרישיון להעסקת עובדים זרים יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (טופס בקשת היתר להעסקת עובד זר בסיעוד). ניתן להיעזר בעו"ס מטעם לשכה פרטית להבאה, תיווך וטיפול בעובד זר (תאגיד) שיש לה רישיון לעסוק בכך, ושתספק לכם את העובד הזר בהמשך. הוועדה המייעצת רשאית לבקש מהנזקק להגיש תוצאות בדיקות רפואיות או חוות דעת רפואיות וסוציאליות נוספות, וכן כל מסמך רלוונטי אחר, לצורך הדיון בבקשה.
כאמור, אישור הבקשה תלוי בתוצאות מבחן התלות שעורך ביטוח לאומי. תוצאות מבחני התלות ימסרו ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי לרשות האוכלוסין וההגירה ואין צורך לצרפן לטופסי הבקשה, וזאת בכפוף לחתימת מבקש ההיתר להעסקת עובדים זרים על כתב ויתור סודיות רפואית המצורף לטופסי הבקשה.
להורדת הטפסים – לחץ כאן
תהליך הגשת הבקשה להעסקת עובדים זרים עבור מי שאינו זכאי לגמלת סיעוד עקב הכנסות גבוהות
זקנים מגיל פרישה ומעלה, המבקשים להעסיק עובדים זרים ולא נבחנו במבחן תלות של ביטוח לאומי מחמת גובה הכנסותיהם, יצטרכו לעבור מבחן תלות על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. הליך זה כרוך בתשלום אגרת בקשה. זקן כאמור יהיה זכאי להיתר להעסיק עובד זר אם הוא צבר במבחן זה את הניקוד הנדרש כמפורט לעיל.
הארכת היתר קיים
היתרים להעסקת עובדים זרים שניתנו בעבר מטעם שירות התעסוקה או רשות האוכלוסין וההגירה, שלפיהם יש צורך בעזרה לצמיתות, וכן בקשות של זקנים מגיל 85 ומעלה, יוארכו ללא צורך בדיון נוסף, כל עוד לא עברו למסגרת מוסדית כלשהי המספקת טיפול כחלק משירותיה לזקן.
זקנים מגיל 85 ומעלה
מגיל 85 ומעלה ניתן להגיש בקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר בצירוף אישורים רפואיים המעידים על הצורך בעזרה הסיעודית. המסמכים מועברים לוועדה ובמרבית המקרים מאושרים.
איך מאתרים עובדים זרים?
עובדים זרים ניתן לאתר באמצעות:
- לשכות פרטיות בעלות רישיון והיתר מרשות האוכלוסין וההגירה להבאה, לתיווך, ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד (לרשימת לשכות פרטיות לחץ כאן). למידע בדבר תשלומים ללשכות פרטיות: רישום העסקת עובד זר בסיעוד על ידי לשכות פרטיות מורשות.
- חברות סיעוד- אמנם לא עוסקות בהבאה והשמה של עובדים זרים, אך, יכולות לקשר ללשכה פרטית עמה עובדים או קשורים.
- איתור באופן עצמאי- אם יש עובד זר (או עובדת) שסיים את עבודתו אצל מעסיק כלשהו ועדיין יש לו זכות חוקית להישאר בארץ, או אם יש עובד מוכר בחו"ל ומעוניינים להביאו, יש לקשר עובד זה עם לשכה פרטית, לא ניתן להעסיקו מבלי שיהיה רשום בלשכה פרטית.
תנאי העסקה וזכויות של העובדים הזרים
עובדים זרים זכאים למלוא התנאים הנהוגים בחוקי העבודה הישראלים. כל חוקי העבודה החלים על עובד שהינו אזרח ישראלי תקפים גם לגבי העובדים הזרים (למעט דגשים מסוימים לגבי עובדי סיעוד).
יש לתת לעובדים הזרים את הזכויות הסוציאליות להן זכאי כל עובד. רשויות האכיפה של החוק בישראל עלולות להעניש בחומרה מעסיקים שאינם עומדים בתנאי ההעסקה על פי חוק.
תשלומים שונים המגיעים לעובדים הזרים
ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר
שכר– על פי החוק, משכורת הבסיס לעובדים הזרים, היא לפי שכר המינימום בישראל. בכל מקרה, כדאי להתייעץ ולהשוות בין חברות שונות המספקות שירותי עובדים זרים, על מנת לבדוק מהו השכר המקובל. חשוב להדגיש שהשכר לא יכול להיות מתחת לשכר המינימום. מספר שעות הזכאות לטיפול סיעודי שנקבעו במבחן התלות של הביטוח הלאומי עומד לזכותו של המעסיק עובד זר בצורה של השתתפות הביטוח הלאומי בשכרו של העובד. במקרה של ניצולי שואה, ישנה בד"כ השתתפות נוספת בשכרו של העובד הזר יש לסכם עם העובד הזר מראש את מטבע תשלום המשכורת, כדי למנוע בהמשך אי נעימויות הקשורות להפרשים בשערי המרה.
המרת שעות הסיעוד מגמלת חוק סיעוד- לתשלום שכרו של העובד הזר
כאמור, ניתן להמיר את שעות הסיעוד מגמלת חוק סיעוד בהשתתפות בתשלום שכרו של העובד הזר. ניתן לעשות זאת באחת מהאופציות-
- קבלת התשלום באמצעות חברות הסיעוד שנותנות שירותי חוק סיעוד (לרשימת החברות המאושרות ע"י ביטוח לאומי לחץ כאן). העובד צריך להירשם גם בחברת סיעוד לצורך העברת הגמלה לתשלום לעובד וגם בלשכה פרטית.
- קבלת גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק של הזקן הסיעודי- מי שזכאי לגמלת סיעוד ומעסיק מטפל ל-12 שעות ומעלה ל-6 ימים, יכול לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק ללא תיווך של חברה. יש צורך לעמוד בתנאים מסוימים. גם במקרה זה העובד חייב להיות רשום בלשכה פרטית.
למאמר מקיף על גמלת סיעוד שאלות ותשובות – הקלק כאן
חשוב לציין כי, כאשר חלק מהשכר של העובד משולם על ידי חברת הסיעוד וחלק על ידי הקשיש הסיעודי כל מעסיק צריך לשלם את כל הזכויות הסוציאליות בהתאם ליחסיות המשרה (כולל הבראה, פנסיה ועוד).
דמי הבראה
לעובדים הזרים מגיעים דמי הבראה בהתאם לוותק בעבודה. מדי שנה מתפרסם גובה דמי ההבראה לאותה השנה.
הפרשה לפנסיה ופיצויים על פי צו ההרחבה
העובדים הזרים זכאים ככל עובד אחר בישראל לפנסיה ולפיצויים. מאחר ואין קרנות פנסיה לעובדים זרים הכספים יצברו בחשבון ייעודי ויישמרו בעבור העובד הזר עד למועד שבו יסיים את עבודתו אצל המעסיק, או עד למועד עזיבתו את ישראל, לפי המוקדם מבין השניים.
פיצויי פיטורין (על פי חוק פיצויי פיטורין)
עובד זר אשר פוטר מעבודתו זכאי לקבל פיצויי פיטורין בהתאם לחוק– שכר חודש עבור כל שנת עבודה.
זכויות ותנאים סוציאליים של העובדים הזרים
חופשה שנתית– העובדים הזרים זכאים לקבל חופשה שנתית על פי חוק. מספר ימי החופש עולה בהתאם לוותק. צריך לתת הודעה של 14 ימים מראש. לא ניתן לצבור חופשה שנתית. יחד עם זאת העובד יכול, בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את יתרת ימי החופשה המגיעה לו בשתי שנות העבודה הבאות.
בעקרון לא ניתן לפדות בכסף את ימי החופש, אלא אם כן הסתיימו יחסי העבודה. עובד שסיים לעבוד אצל מעסיק ולא ניצל את ימי החופשה המגיעים לו זכאי לפדיון ימי חופשה, בסכום השווה לדמי החופשה שהיה זכאי להם אילו יצא לחופשה ביום שבו הפסיק את עבודתו.
ימי מחלה– חוק דמי מחלה מאפשר לעובד הזר לקבל תשלום ממעסיקו עבור ימים בהם הוא היה חולה. בהתאם לחוק, לכל עובד מגיע זכות של יום וחצי מחלה לחודש, עד למקסימום של 90 ימי מחלה. עבור יום המחלה הראשון לא יקבל העובד הזר דמי מחלה, אולם עבור ימי מחלה מיום שני ושלישי יקבל העובד הזר 50% משכרו הרגיל. כל יום נוסף מעבר ועד למקסימום 90 ימים צבורים, העובד יקבל 100%.
בנוסף לזכות בסיסית זו, קיימים חוקים אחדים העוסקים בדמי מחלה בגין מחלת ילד, מחלת הורה, מחלת בן זוג ובדיקות הקשורות בהריון. כל החוקים הללו מעניקים זכות להיעדרות, בהתאם לתנאים הקבועים בהם והם על חשבון מכסת ימי המחלה שצבר העובד הזר.
חופש בימי חג- עובדים זרים זכאים לקבל 9 ימי חופשה בשנה במועדי החג במדינתם. צריך לסכם מראש ובכתב עם העובד הזר מהם ימי החג אותם הוא מעוניין לקחת.
ביטוח רפואי- יש לבטח את העובד הזר בכל תקופת שהותו בבית הזקן בביטוח רפואי מיוחד לעובדים זרים. האחריות לעריכת הביטוח הרפואי חלה על המעסיק (הזקן או בני משפחתו) ולא על העובד הזר או על חברת הסיעוד. ביטוח רפואי לעובד זר חייב להיערך אצל מבטח בעל רישיון תקף וחייב לכלול סל שירותים מינימאלי שנקבע בצו עובדים זרים. יש לוודא כי למבטח איתו אתם מתקשרים על מנת לנפק ביטוח רפואי לעובד הזר רישיון בתוקף מאת המפקח על הביטוח במשרד האוצר המאפשר לו לערוך ביטוח בריאות לעובדים זרים. ניתן לנכות חלק מהתשלום על הביטוח הרפואי משכר העובד (לפרטים נוספים, לחצו כאן).
יום מנוחה שבועי–
אורך יום המנוחה : ב- 7/7/16 נקבע פס"ד מחייב בעניין על ידי בית הדין הארצי לעבודה. במסגרת פסה"ד נקבע כי אורך המנוחה השבועית צריך להיות 25 שעות לפחות. עוד נקבע בפסה"ד כי המעסיק צריך להבהיר מראש לעובד, בכתב בהסכם העבודה ובעל פה, את זכותו לחופשת מנוחה בת 25 שעות רצופות. במידה והעובד מועסק ביום החופשי שלו הוא זכאי לקבל תמורה נוספת בגין עבודתו זו. כאמור, יש להגדיר מראש את יום החופש השבועי של העובד הזר ושעת היציאה והחזרה ממנו
תנאי מחיה– יש לספק לעובדים הזרים תנאי מחיה הוגנים- אוכל מתאים ומספק, פרטיות ומקום לינה בבית המטופל.
מה עושים כשהעובד הזר יוצא לחופשה?
חופשה שבועית– זכות על פי חוק. מעבר לחובה, הניסיון מלמד שהעובדים זקוקים ליום המנוחה על מנת לצאת ולהתאוורר. עבודה בטיפול בזקן סיעודי ללא מנוחה מביאה לשחיקה של העובד. ניתן להעסיק מטפל ישראלי ביום החופשי של העובד הזר באופן פרטי או על חשבון שעות חוק סיעוד (יש לדבר על כך עם חברת הסיעוד דרכה עוברות השעות מביטוח לאומי למטפלת או ללשכה הפרטית המספקת לכם את העובד הזר). אם העובד בוחר לעבוד ביום המנוחה השבועי שלו צריך לשלם לו על כך 150% מהשכר היומי שלו.
חופשה שנתית– במהלכה עובד זר רשאי לבקש לנסוע לביקור מולדת. במהלך החופשה המשפחה המעסיקה רשאית לבקש "אשרת עבודה זמנית" ולהעסיק עובד זר אחר באופן זמני. מדובר בעובד זר שכבר נמצא בארץ.
הלשכה הפרטית בה רשום העובד אינה מחויבת למצוא לו מחליף במקרה של חופשה ובדרך כלל אינה יכולה להתחייב מראש על עובד זר מחליף שיהיה פנוי בזמן החופשה העתידית. מציאת מחליף יכולה להיעשות מבחינת החברה ממש סמוך ליציאתו של העובד לחופש, אם באותו זמן נמצא עובד שהפסיק כרגע את עבודתו
פתרון נוסף הוא לבקש מהעובד שידאג למחליף (הוא לא מחויב למצוא מחליף). כמו כן, ניתן לחפש עובד ישראלי או לעבור זמנית לבית אבות.
ניתן גם לבדוק אפשרות לנופשון סיעודי באמצעות עו"ס קשישים בלשכות לשירותים חברתיים ברשות המקומית בה מתגורר הזקן.
מה המחויבות של הלשכה הפרטית (תאגיד)?
כמטפלים, הדבר הראשון שעליכם לבדוק הוא שללשכה הפרטית המדוברת יש רישיון לעסוק בכל הנושא של הבאה, תיווך, השמה של עובדים זרים עפ"י תנאי החוק. מעבר לכך, עליכם לבדוק במספר מקומות וחברות עד כמה החברה דואגת להתאמת העובד הזר למטופל שלכם. כמו כן, כדאי לכם לשים לב לנקודות הבאות-
- בשלב הראשון עובד סוציאלי מטעם הלשכה הפרטית צריך להגיע לבית הזקן ולהתרשם מקצועית מהצרכים ומהתנאים הקיימים, דבר שיסייע לו בהמשך להמליץ בפני המטופל על העובד הזר המתאים לו. מומלץ לבקש מהעובד הסוציאלי לטפל גם בהגשת בקשות לקבלת רישיונות העסקה.
- כדאי לדרוש מהלשכה הפרטית אפשרות לבחור את העובד הזר מתוך מגוון רחב עד לשביעות רצונו של המטופל ומשפחתו, בהתאם למוצא, לשפה, להשכלה, לרקע מקצועי ומשפחתי.
- כדאי לדרוש קורות חיים של עובדים זרים אשר עברו מיון וראיון כבר בארצות מוצאם ואשר עמדו בכל תנאי הכניסה לישראל, לרבות בדיקות רפואיות, בדיקות פסיכולוגיות ותעודת יושר.
- מומלץ לבדוק שהלשכה הפרטית מספקת לעובד הזר קורס בסיסי בעברית ובמנהגי הארץ. זאת בנוסף להשתלמות הכוללת רקע תיאורטי, התנסות מעשית, עברית בסיסית והלכות כשרות.
- אם העובד הזר כבר עבד בארץ אצל מעסיק קודם מומלץ לבקש המלצות.
- כדאי לבדוק כי מעבר להענקת שירותי סיעוד אישיים כגון: רחצה, עזרה בהליכה לשירותים וכן עזרה בטיפולי פיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק, העובד הזר דואג לכל צרכי משק הבית של הזקן, כגון- בישול, ניקיון הבית.
- במקרים בהם הטיפול הוא מורכב במיוחד אין ספק שלעובד זר בעל ניסיון יש יתרון רב שיהווה משקל חשוב לטובת העסקתו.
- יש לבדוק כי מתקיימת בקרה על איכות השירות של העובד הזר לאורך כל תקופת החוזה בין המשפחה למטפל. בכלל זה עובד סוציאלי של הלשכה הפרטית המבקר את המטופל ואת בני ביתו בצורה סדירה לצורך הפעלת בקרה על איכות השירות לאורך כל תקופת החוזה בין המשפחה לעובד הזר.
לנוהל לשכות פרטיות, לחצו כאן
המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי.
פורסם: 14.12.2015.
