לוגו דף הבית JDC

גיל הפרישה לנשים נשאר 62

גיל הפרישה לנשים, שהיה אמור לעלות בשנת 2018 ל-64 נשאר על 62. דו"ח של בנק ישראל מעלה כי העלאת גיל הפרישה לנשים תתרום לרווחתן הכלכלית בפרישה

מאת:  מערכת האתר
עודכן לאחרונה ב-14/05/19
א א א
נושאים:
תקציר:גיל הפרישה לנשים, שהיה צפוי לעלות בשנת 2018 ל-64 נותר 62. הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים שהוקמה על ידי שר האוצר בשנת 2016 המליצה להעלות את גיל הפרישה של נשים ל-64 בפריסה של שמונה שנים. מרבית חברי הוועדה סברו כי אין להסתפק בהעלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 בלבד אלא יש להעלות את גיל הפרישה ל-65 ואז ל-67.

 

גיל הפרישה הוא הגיל שמקנה לעובד זכאות לפרוש מעבודה ולקבל גמלה/ קצבה בשל הפרישה. כלומר, בגיל זה, עובד זכאי לפרוש ממקום העבודה שלו, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

במהלך שנת 2018 היה אמור גיל הפרישה לנשים בישראל לעלות מ-62 ל-64, אך, שורה של דיונים בוועדת הכספים במהלך השנה הסתיימה בדחיית ההחלטה והעברתה לכנסת ה-21, כך שגיל הפרישה לנשים נותר 62.

חוק גיל הפרישה

חוק גיל הפרישה התשס"ד-2004 נחקק במטרה לקבוע כללים אחידים לעניין גיל פרישה מעבודה, ובכלל זה את העלאתו באופן מדורג של גיל הפרישה, תוך החלת כללים הן לעניין זכאות להטבה הניתנת למי שהגיע לגיל האמור והן לעניין זכאות להטבה הניתנת למי שטרם הגיע לגיל האמור, עד הגיעו לאותו גיל.

כאמור, החוק העלה בצורה הדרגתית את גיל הפרישה אצל גברים מגיל 65 ל-67 (גיל הפרישה כיום) ואצל נשים מגיל 60 ל-62 (נכון לאפריל 2019). גיל פרישת החובה (הגיל שמחייב את העובד לפרוש מעבודה בגלל גילו) עומד (נכון לאפריל 2019) על 67 לגברים ולנשים.

גיל פרישה גברים

גיל הזכאות (בשנים) חודש לידה / תאריך (של גבר)
65 עד מרץ 1939
 65ו-4 חודשים אפריל עד אוגוסט 1939
 65ו-8 חודשים ספטמבר 1939 עד אפריל 1940
66 מאי עד דצמבר 1940
66 ו-4 חודשים ינואר עד אוגוסט 1941
66 ו-8 חודשים ספטמבר 1941 עד אפריל 1942
67 גיל הפרישה העדכני מאי 1942 ואילך

 

 גיל פרישה נשים

גיל הזכאות (בשנים) חודש לידה / תאריך (של אישה)
60 עד מרץ 1944
60 ו-4 חודשים אפריל עד אוגוסט 1944
60 ו-8 חודשים ספטמבר 1944 עד אפריל 1945
61 מאי עד דצמבר 1945
61 ו-4 חודשים ינואר עד אוגוסט 1946
61 ו-8 חודשים ספטמבר 1946 עד אפריל 1947
62 גיל הפרישה העדכני מאי 1947 עד פברואר 1956

 

 הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים

ב-28 במרס 2016 מינה שר האוצר ועדה ציבורית אשר נתבקשה לבחון את הגיל בו אישה שנולדה בשנת 1955 ואילך תהיה זכאית לפרוש מעבודה בשל גילה ולקבל גמלה בשל פרישה מעבודתה.

הוועדה, שכללה נציגי ציבור, ממשלה, המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, מעסיקים ועובדים, התבקשה לבחון את גיל הפרישה לנשים בשים לב, בין השאר, להשלכות הכלכליות והתעסוקתיות של החלופות השונות לגיל הפרישה. כמו כן, התבקשה הוועדה לבחון ולשקול יישום מודל להעלאת גיל הפרישה כפועל יוצא של התארכות תוחלת החיים, כפי שנעשה במספר מדינות.

עם סיום עבודתה פרסמה הוועדה את מסקנותיה בהן המלצה להעלות את גיל הפרישה של נשים ל-64 בפריסה של שמונה שנים. במקום העלאה בארבעה חודשים כל שמונה חודשים, סבורה הוועדה כי קצב העלאה צריך להיות שלושה חודשים בשנה.

הוועדה סברה כי, לאור המגמות הדמוגרפיות, העלאת גיל הפרישה הינה בלתי נמנעת בטווח הבינוני ובוודאי הארוך, וכי יש להתחיל בהעלאת הגיל כבר כעת על מנת לעשות זאת בצורה מדורגת ומידתית. כך יימנע זעזוע לשוק העבודה וכלל העובדות במשק להסתגל ולהתכונן לגיל הפרישה החדש תוך פגיעה מינימאלית בהן ובציפיותיהן לפרישה.

מרבית חברי הוועדה סברו כי פתרון לסוגיית גיל הפרישה לנשים צריך להיות פתרון בר קיימא לטווח זמן ארוך יותר וכי אין להסתפק בהעלאת גיל הפרישה ל-64 בלבד אלא יש להעלות את גיל הפרישה ל-65 ואז ל-67 על פני פרק זמן ארוך על פי המתווה הבא:

  • גיל הפרישה לנשים ישתנה בשני שלבים נפרדים: החל משנת 2017 גיל הזכאות לקצבת זיקנה יעלה בקצב של שלושה חודשים בשנה עד לגיל 65 בשנת 2028. בשנה זו ייבחנו שיעורי התעסוקה של נשים בגילאי 64-60. במידה ושיעור התעסוקה יעלה על 60% ימשיך גיל הפרישה ויעלה.
  • החל משנת 2028 יוצמד גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים על בסיס מנגנון אוטומטי שמשמר את היחס בין שנות העבודה לשנות הפנסיה באותה עת.

המשמעות של המתווה היא שבעוד כ-40 שנה גיל הפרישה של נשים יהיה זהה לזה של הגברים (67).

בנק ישראל: העלאת גיל הפרישה לנשים תתרום לרווחתן הכלכלית בפרישה

דוח בנק ישראל לשנת 2018, שפורסם במרס 2019, התייחס לנושא גיל הפרישה הסטטוטורי (הגיל בו החוק מאפשר פרישה מעבודה) ולזה האפקטיבי (הגיל הממוצע שבו עובדים עוזבים בפועל את שוק העבודה).

על פי הדו"ח, ניתוח גיל הפרישה האפקטיבי מצביע על כך שהעלאת גיל הפרישה בשנים 2004—2009 השפיעה במידה ניכרת על גיל הפרישה האפקטיבי. ממצאי הניתוח מאשרים כי גיל הפרישה הסטטוטורי משמש סמן לתזמון הפרישה בפועל. נשים יכולות להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הסטטוטורי, לצבור זכויות פנסיוניות נוספות ולהגדיל את הכנסתן מעבודה. רבות אכן עושות זאת, פעמים רבות במשרות חלקיות, אולם רבות פורשות בפועל בעיקר בגיל שבו החוק קובע כי הן יכולות למצות את זכויותיהן.

עוד עולה מממצאי הניתוח כי עקב הפער הניכר הקיים בישראל בין גילאי הפרישה של הנשים לגילאי הפרישה של הגברים, ועקב העובדה שהוא מתבטא גם בפער בגיל הפרישה האפקטיבי, העלאה נוספת של גיל הפרישה הסטטוטורי לנשים עשויה לתרום להגדלת החיסכון הפנסיוני של הנשים ולהגדלת רווחתן הכלכלית בעת הפרישה.

נבחרת היועצים שלנו

זקוקים למידע נוסף? ייעוץ פרטני
הרשמו כעת לשיחת ייעוץ אחד על אחד
הייעוץ ללא תשלום, כשירות לציבור של עמותת רעות, ואשל ג'וינט ישראל שיחת ייעוץ בחינם הירשמו כעת

אין תגובות עדיין

השאר תגובה