תרומות. 
לאחר מחלה או אירוע מוחי, ייתכן והאדם החולה לא יחזור לתפקד כמו בעבר. על מנת להקל על חזרתו הביתה וכן על המשך השיקום (למידע מקיף בנושא שיקום על סוגיו השונים – מומלץ להיכנס לקישור), האדם החולה יזדקק לאביזרי עזר שונים שיסייעו לו בביצוע פעולות יום-יומיות. כדאי לדעת מהי מדיניות משרד הבריאות בנוגע לזכויות המגיעות לחולים בעניין זה.
מתי משרד הבריאות משתתף ברכישת מכשירי שיקום וניידות?
לפי נוהל משרד הבריאות, הזכאים לסיוע הם אזרחים בעלי נכות קבועה הגרים בקהילה וזקוקים למכשיר לצמיתות. נכים המאושפזים במוסדות סיעודיים, בבתי חולים ובמוסדות של משרד הרווחה, זכאים למכשירי הליכה ולתותבות גפיים בלבד הניתנים באמצעות מכון לואיס (לגביהם יש נהלים אחרים). חשוב לציין שנפגעי פעולות איבה, נפגעי צה"ל/ כוחות הביטחון/ משרד הביטחון, נפגעי תאונות עבודה, תאונות דרכים משנת 1975 או נפגעי הנאצים, אינם זכאים לקבל סיוע זה, מכיוון שהם מקבלים אותו ממקור אחר.
מהם אביזרי העזר והניידות שלגביהם קיימת השתתפות במימון?
משרד הבריאות משתתף במימון של אביזרי שיקום כגון: תותבות חיצוניות- אף, אוזן, תותבות עיניים, תותבת שד (בפעם הראשונה גם חזייה), אביזרי ניידות כגון כיסא גלגלים, מנופים ביתיים, ומזרני אוויר חשמליים למניעת פצעי לחץ, הליכונים וקביים, וכן מכשירי הליכה. ישנם אביזרים (כגון- מזרני ספוג, מקלות הליכה סטנדרטיים) הניתנים רק לאוכלוסיות הפטורות מהשתתפות עצמית.
למי יש פטור מהשתתפות עצמית?
מקבלי קצבת זקנה+ השלמת הכנסה, שאירים+ השלמת הכנסה, נכות מלאה (פרט למי שלא זכאי לתוספת בת זוג בגלל הכנסות), מקבלות קצבת נכות כעקרות בית, חסידי אומות העולם, וכל מי שהכנסת משפחתו אינה עולה על גובה קצבת זיקנה עם השלמת הכנסה בהתאם להרכב המשפחה, זכאים לפטור מהשתתפות עצמית.
מהם סוגי ההשתתפות של משרד הבריאות ברכישת אביזרים ומכשירי ניידות?
השתתפות משרד הבריאות במימון מכשירי ניידות היא בגובה 90% מהמחיר שנקבע על ידי משרד הבריאות.
לגבי מכשירי שיקום- משרד הבריאות מממן כ-75% מהמחיר שנקבע על ידי משרד הבריאות. גובה הסכום יכול להיקבע לפי אחת משתי אפשרויות:
- למכשיר נקבע סכום מרבי להשתתפות המשרד, שאינו מחירו המלא של המכשיר.
- למכשיר לא נקבע סכום מירבי וניתן להשיג אותו במקומות שונים. במקרה זה, יש להביא 3 הצעות מחיר וסכום ההשתתפות יקבע לפי ההצעה הנמוכה יותר.
האזרח יצטרך לשלם את האחוזים הנותרים ובמידה ואין ידו משגת לשלם זאת, יוכל להתייעץ עם העובד הסוציאלי בלשכת הבריאות לגבי עזרה נוספת במימון.
כיצד ניתן להגיש את הבקשה לסיוע?
את הבקשה לסיוע יכולים להגיש האזרח ובני משפחתו, נציג שירותי הרווחה או המוסד בו מטופל החולה וכן אנשי מערכת הבריאות. חשוב לציין כי לא כל בקשה מאושרת וכי האישור נקבע בהתאם למצבו הרפואי של האדם הזקוק למכשירים. לכן יש להצטייד במספר מסמכים המעידים על מצבו הרפואי של האדם החולה ובהם גם המלצות על המכשירים להם הוא זקוק. במסמכים: דו"ח רפואי, דו"ח סיעודי תפקודי עדכני, טופס המלצה המציין את סוג ומפרט המכשיר והמלצה של פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק מטעם קופת החולים על הצורך בקנייתם, דו"ח סוציאלי חתום על ידי עובדת סוציאלית (במקרה של מכשירי ניידות ממונעים/ חשמליים או על פי דרישת הלשכה), צילום תעודת זהות. לגבי מכשירי שיקום יש צורך במסמכים שונים, בהתאם לאביזר לו זקוקים.
אישור הזכאות להשתתפות משרד הבריאות ברכישת מכשירי שיקום וניידות, מותנה בהגשת בקשה וקבלת אישור לפני רכישת המכשיר ולא לאחר הרכישה.
האם משרד הבריאות משתתף גם במימון תיקון המכשירים?
משרד הבריאות משתתף בתיקון מכשירי ניידות חשמליים בלבד, לאחר תום האחריות של הספק. יחד עם זאת, משרד הבריאות מממן תיקון של מכשירי ניידות שאינם חשמליים למי שפטורים מהשתתפות עצמית. במידה ואין ידו של האדם משגת לממן את ההשתתפות העצמית בתיקון, הוא רשאי לפנות לעובד הסוציאלי בלשכת הבריאות ולבקש סיוע נוסף. מקבלי קצבאות פטורים מהשתתפות במימון התיקון.
השיקום אינו תהליך קל וכל עזרה מתקבלת בו בברכה. דאגה לכל המסמכים הרפואיים ורכישת אביזרי העזר בהקדם האפשרי תסייע לאדם החולה להתמודד עם קשיים שעולים בחיי היומיום ובביתו ובכך תסייע לו להסיר דאגה אחת מלבו ולרכז את מירב המאמצים בתהליך השיקום עצמו.
פורסם: 21.1.2015
