אירוע מוחי- מה מסתתר בקופסה השחורה?

אירוע מוחי מוגדר כתמותה פתאומית של תאי מוח בשל מחסור בחמצן, או בשל הפרעה בזרימת דם אל המוח, כתוצאה מחסימה או קרע של עורק. הסימפטומים של אירוע מוחי (סימפטומים מוטוריים תנועתיים, סימפטומים תחושתיים סנסוריים, הפרעות בתחושה; סימפטומים קוגניטיביים- הפרעות בתפקוד, בשפה; סימפטומים קוגניטיביים-סביבתיים- הפרעה בתפיסת המרחב, בהתמצאות במרחב; סימפטומים שמתבטאים בשינוי בהתנהגות, באישיות), משתנים בהתאם לאזורי המוח המעורבים.

קיימים שני סוגים של אירועים מוחיים:

אירוע מוחי איסכמי – נגרם כתוצאה מחסימה בכלי דם במוח. קריש דם חוסם עורק שתפקידו להזין את המוח. ברגע שעורק כזה נסתם, המוח לא מקבל אספקת חמצן ונוצר שיבוש של האזור שאותו עורק מזין. התוצאה היא אוטם – הפרעת תפקוד של אותו אזור מוחי.

אירוע מוחי המורגי – נגרם כתוצאה מדימום. אופייני לאנשים שמשתמשים במדללי דם. ברגע שיש כמות גדולה של דם שחודרת את העורק ונשפכת לאזור המוחי אליו מוביל העורק מתקבל דימום תוך גולגולתי ברקמת המוח או בחדרי המוח, נוצרת הפרעה באספקת הדם למוח, לחץ על אזורי מוח ושיבוש באותו אזור אליו הדם ניגר.

למאמר בנושא סימני אזהרה לאירוע מוחי 

אזורים במוח ותפקידם

אזורי המוח השונים נקראים אונות. המוח מסודר בצורה מאורגנת יחסית, כאשר כל אזור מוחי (אונה) אחראי על תפקוד מסוים, מרמתו הבסיסית עד לרמתו הגבוהה. בנוסף, ישנם תפקודים מורכבים (תפיסה, שפה, תכנון, שיפוט, זיכרון) שמקיימים תקשורת עם כל המוח.

אונה פריאטלית (קודקודית): אחראית בעיקר על תפקוד של הבנת שפה ותפיסה.

אונה פרונטלית (מצחית): אחראית על תפקודים מורכבים כגון בקרה, קבלת החלטות, גמישות, כישורים חברתיים, תנועתיות מוטורית מורכבת, תכנון פעולה, מוטיבציה, יזימה, רצייה, התפתחות ביכולת חשיבה וביכולת המוסר, הבחנה בין טוב ורע, שיפוט, מטה-קוגניציה.

אונה אוקסיפיטלית (עורפית): אחראית על תפקוד ראייתי.

אונה טמפורלית: נמצאת ברקות. אחראית בעיקר על תפקוד של זיכרון.

אונה לימית: נמצאת בעומק המוח. אחראית על ויסות דחפים ורגשות. פעילה במצבי דיכאון, חרדה, דחייה רגשית. מקיימת קשרים על כל המוח.

המוח לא מסודר רק לפי תפקודים אלא גם לפי המיספרות, שלכל אחת מהן התמחות ספציפית.

המיספרה ימנית: גירויים סנסוריים מצד שמאל של הגוף; שליטה מוטורית בצד שמאל של הגוף; יצירתיות; יכולות מרחביות; קונטקסט/ תפיסה; זיהוי פנים, מקומות ואובייקטים; שכלול גירויים תחושתיים ותפיסתיים מהמרחב; יצירתיות ותפיסת מוסיקה.

המיספרה שמאלית: גירויים סנסוריים מצד ימין של הגוף; שליטה מוטורית בצד שמאל של הגוף; דיבור, שפה והבנה; אנליזה וחישובים; זמן וסדר פעולות; הכרה של מילים, אותיות ומספרים.

ליקויים מוטוריים אחרי אירוע מוחי

49% מהאנשים שחווים אירוע מוחי יסבלו מבעיות בשיווי משקל, 44% מליקוי בתנועת זרוע, 54% מליקוי בתנועת יד, 44% מליקוי בתנועת רגל, 54% מבעיות הליכה, 31% זקוקים לעזרה, 20% זקוקים לעזרה בהליכה; 16% מאושפזים במוסד; 71% תפקוד מקצועי לקוי אחרי 7 שנים.

ליקויים קוגניטיביים אחרי אירוע מוחי

הזנחת צד (neglect)

תסמונת הזנחת צד באה לידיי ביטוי בהפרעה בקשב למרחב שמאל, חוסר מודעות לצד שמאל של הגוף, קושי בהתייחסות למרחב שמאל, קושי בסריקה, הפרעת קשב למרחב שמאל של הגוף. התסמונת נגרמת כתוצאה מפגיעה בהמוספירה הימנית באונה הפריאטלית.

דוגמאות: כאשר אנשים שסובלים מהזנחת צד יתבקשו לצייר פנים הם יציירו רק צד אחד (הימני) של הפנים. כאשר הם יתבקשו להעתיק ציור של בית הם לא יתייחסו לצד השמאלי שלו ויעתיקו רק חצי בית (את החצי הימני).

בנוסף, אנשים שסובלים מהזנחת צד יהיו מקובעים, לא יזיזו את הראש לשמאל, לא יגלחו את צד שמאל בפנים, יאכלו רק חצי צלחת, לא ישמעו כשמדברים אליהם מצד שמאל במרחב. המרחב מבחינתם מצטמצם בקו האמצע שמוטה לימין וימינה (מרחב של 45 מעלות של צד ימין בלבד). התוצאה – התקלות בקירות, חוסר תשומת לב למכשולים בצד שמאל.

תפקיד המטפלים הוא לנסות לאושש את המוספירה ימין על ידי גירויים שונים כך שהיא תוכל לחזור לתפקיד שלה, לעבד גירויים בצד שמאל של הגוף. הטיפול תלוי בהזנחה. אם המטופל מזניח יותר גירויים שקשורים לגוף (מתגלח חצי פנים, לא מתייחס ליד ורגל שמאל) העבודה תהיה עם שני צדי הגוף בהצלבת ידיים, נשיאת משקל על שתי הרגליים, עיסויים לצד שמאל, גירויים בצד שמאל, מה ש"יכריח" את המוספירה ימין לקלוט אירועים מצד שמאל. בהמשך נרצה לעורר את המוח לשים לב למה שנמצא בצד שמאל (מרקור של צד שמאל בדף, עידוד המטופל להתחיל סריקה בצד שמאל). טכניקות נוספות – גירוי חשמלי תת סיפי שאינו כואב אך נקלט על ידי המוח.

אגנוזיה

הפרעה בזיהוי חפץ על פי המראה שלו. אדם שלוקה בתסמונת יוכל לתאר את החפץ (צבע/ גודל/ צורה) אבל לא לציין את שמו ולמה הוא משמש. הבעיה אינה שפתית אלא בזיהוי החפץ על פי הראייה.

דוגמאות – כאשר יוצג לאדם עם אגנוזיה כיסא הוא יגיד שהוא רואה 4 רגליים, ריבוע אך לא את שם החפץ. כאשר יוצג לו תפוח הוא יגיד את הצבע אבל לא את השם של הפרי.

הנזק הוא לרוב באונה האוקסיפיטלית (בדרך כלל בצד השמאלי של האונה) שאחראית על עיבוד גירויים הקשורים בראייה.

ברגע שנותנים למטופל למשש את החפץ הוא יצליח לזהותו אותו ולתת לו שם. במסגרת הטיפול ילמד המטופל להשתמש במישוש, תנועתיות של החפץ כדי להקל על שליפת השם.

אפרקסיה

קושי בתכנון והפקת תנועה – סיבובים, גלגול, הליכה, ביצוע רצף תנועות; קושי בסימול תנועה/ ג'סטה (רעיון); קושי בהעתקת צורות; קושי בלבוש. אופייני לאונה פרונטלית של תכנון תנועה, הפקת תנועה, הבנת תנועה.

 אפזיה

אפזיה היא פגיעה נרכשת בשפה, כתוצאה מנזק בהמוספירה השמאלית שמתמחה בשפה.

– אפזיה אקספרסיבית – קושי בהפקת הדיבור ובהבנת הדיבור. תוצאה של נזק באונה הפרונטלית.

– אפזיה רצפטיבית – קושי בהבנה, קשיים בקריאה, בכתיבה, בשיום. תוצאה של נזק באונה הטמפורלית.

יש צורות משולבות של אפזיה גלובלית שכוללת קושי בדיבור ובהבנה.

הטיפול באפזיה נעשה על ידי קלינאיות תקשורת.

ליקויים בזיכרון בגלל עלייה בגיל

ליקויים בזיכרון אופייניים לנזק באונה הטמפורלית אך אופייניים גם לעלייה בגיל. אם יש קושי בזיכרון בגלל עלייה בגיל ניתן לפצות עליו באמצעות כתיבה ביומן, תזכורות, תרגול (תשבצים/ סודוקו), הקטנת יחידות זכירה (שימוש בראשי תיבה).

דגלים אדומים למחלה ניוונית של המוח:

• פגיעה בזיכרון שפוגעת בתפקודי היום-יום
• האדם לא מראה מודעות לקשיים.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

(תמונה להמחשה unsplash)

פורסם: 30.5.2021