קלינאות תקשורת בשיקום

קלינאות תקשורת – שיפור התקשורת לשיפור איכות החיים

הטיפול בהפרעות תקשורת מיועד לשפר את יכולתו של המטופל לבטא את עצמו, ולשפר את הקשר בינו לבין סביבתו. תקשורת טובה מסייעת להתקדמות תהליך הריפוי, משפרת את מצב הרוח ומצמצמת תחושות של תסכול וחוסר אונים. קלינאיות התקשורת מאבחנות ומטפלות בכל מטופל הסובל מהפרעה בשפה (אפזיה), מקשיים בדיבור, מפגיעה באיכות הקול ומבעיות  בבליעה, כתוצאה מנזק מוחי (CVA), מחבלה מוחית, מגידולים מוחיים, ממחלה ניוונית או  ממחלות הפוגעות בתפקוד ריאתי.

טיפול קלינאות תקשורת – התהליך הטיפולי

עם קבלת המטופל לביה"ח מתבצע תהליך של אבחון המטופל. הצוות מקבל מידע מהמטופל ומשפחתו, קובע אבחנה ומציב מטרות טיפוליות בהתאם. מיד לאחר מכן מקבל המטופל טיפול ע"י קלינאית התקשורת במטרה לשפר את התפקוד שנמצא לקוי. במקביל יוצר הצוות קשר עם משפחת המטופל במטרה לעדכנה בנוגע למצב המטופל ולשתפה בהליך השיקומי.

הטיפול מותאם לכל מטופל ומטופל באופן אינדיבידואלי בהתבסס על הממצאים שהתקבלו באבחון ראשוני, ובהתאם לרקע ולצרכיו התקשורתיים של המטופל. הטיפול מתבצע באופן פרטני ו/ או קבוצתי, ובאמצעות תרגול מודרך במחשב. הצלחתו של כל טיפול תלויה בין השאר בשיתוף פעולה של המטופל, באינטראקציה בין כל הגורמים המטפלים במטופל ובאינטראקציה ושיתוף המשפחה בהליך השיקומי.

הפרעות התקשורת השונות

• אפזיה– הפרעה בשפה כתוצאה מנזק מוחי, לרוב בחלק השמאלי של המוח, שעלולה להתבטא בהפרעות בדיבור, בהבנה, בקריאה ובכתיבה. המטופל האפזי עלול לסבול מחסר במילים. ייתכן שיחליף בין מילים ובין צלילים במילה; שיגיד מילים שלא קיימות בשפה; שלא יוכל כלל לדבר וישמיע רק קולות. קרוב לוודאי גם שלא יצליח להביע את רצונותיו בכתב. הוא עלול להתקשות להבין את מה שמדברים אליו. ייתכן אפילו שיתקשה להבין דברים פשוטים כמו "תן לי יד" או "איפה המשקפים שלך?". הקשיים השפתיים יבואו ליידי ביטוי גם ביכולת הבנת הנקרא. הקושי התקשורתי עלול להיות בדרגות חומרה שונות ויכול לבוא יחד או בנפרד מהפרעות תפקודיות אחרות כגון שיתוק, הפרעות בזיכרון ובחשיבה.
• דיבור– אירוע מוחי עלול לפגוע באזורי מוח השולטים על שרירי הפנים, הלשון, החך ועוד. הפגיעה במערכת זו נקראת דיסארטריה. הדיבור יישמע כבד, מאומץ, שונה ופחות אסתטי. עלולים להופיע שיבושי היגוי, קול צרוד. במקרים חריגים, בהם הדיבור כלל לא מובן, יהיה ניתן לתקשר באמצעות כתיבה או לוח אותיות.
• קול– פגיעה מוחית וגם מחלות הפוגעות בתפקוד הריאתי עלולות לפגוע באיכות הקולית של המטופל. ייתכנו שיתוקי מיתר קול, היצרות קנה נשימה, קושי נשימתי להפקת קול ועוד. הקול עלול להישמע צרוד, חלש, נשיפתי וכד'. במקרים מסוימים ייתכן שלא תהיה יכולת להפקה קולית.
• בליעה– מנגנון הבליעה מערב פעילות מתואמת בין מערכות שרירים מגוונות. נזק מוחי עלול לפגוע בשלבים שונים של תהליך הבליעה. כתוצאה מכך המטופל עלול להתקשות בבליעת מרקמי מזון שונים ואף להזדקק להאכלה מלאכותית (זונדה). קשיים בבליעה שאינם מאובחנים ומטופלים כהלכה, עלולים לגרום סבל רב למטופל ואף לסכן את בריאותו.

כיצד משפרים תקשורת?

• אפזיה– הטיפול במטופל האפזי מתמקד בשני ממדים. האחד– תרגילים שונים המתבצעים במטרה לשפר את התפקוד הלקוי ולהקנות אסטרטגיות העוקפות את הקושי השפתי. לדוגמה, מתן תרגילים העובדים על שליפת מלים בחולה הסובל מחוסר במילים. בממד השני– קלינאית התקשורת מעודדת שימוש באמצעים שונים לשיפור יכולת התקשורת של המטופל עם סביבתו למרות הקושי השפתי. לדוגמה: שימוש בג'סטות ובהצבעה על מנת להעביר מסרים לסביבה.
• הפרעות דיבור וקול–  מטופל עם הפרעות דיבור ו/ או הפרעות קול יקבל ע"י קלינאית התקשורת תרגול המתמקד בחיזוק שרירים, בשיפור תחושה, בשיפור הגייה ובאיכות הקול. במידת הצורך יותאם למטופל אמצעי לתקשורת חליפית עם הסביבה, כגון לוח אותיות, עידוד כתיבת המסר או כל אמצעי אחר אשר יקל על התקשורת עם הסביבה.
• טיפול בהפרעות בליעה–  טיפול בהפרעות בליעה כולל התאמת מרקמי מזון המותרים לבליעה ע"י המטופל ולא מסכנים אותו. לדוגמה, למטופל מותר לאכול מרקמים דיסתיים בלבד, מאחר שמרקמים אחרים עלולים לסכן את בריאותו. במקביל, נעשית עבודה אינטנסיבית לשם שיפור וחיזוק מנגנון הבליעה. לעתים, נעשה שימוש בטכניקות בליעה שונות כדי להבטיח בליעה בטוחה. הצוות הרפואי, הכולל צוות סיעודי, דיאטנים ורופאים, כמו גם המשפחה, מעודכנים בנוגע למרקמי המזון המותרים ולטכניקות הבליעה המומלצות לשם הבטחת בריאותו ותפריטו המאוזן של המטופל.

פרסום ראשון: 26.4.2010.

(תמונה להמחשה צילום: גיל דור)