עובדים סוציאליים במערכת הבריאות

פעמים רבות, כשעובדים סוציאליים מגיעים לקבל מטופל חדש במחלקות בבתי החולים, הם נתקלים במבט מופתע של המטופל ובניסיון שלו להבין מדוע הם מגיעים אליו, הרי הוא 'בסה"כ עבר תאונת דרכים/ החלפת מפרק שתכנן מראש/ אירוע מוחי והוא 'בסדר".

רבים מאמינים כי עבודת העובדים הסוציאליים מוגבלת לאוכלוסיות מסוימות וכי הם עצמם אינם חלק מאותן אוכלוסיות, אך אין כך הדבר. תפקידם של העו"סים מתרחב כל הזמן וניתן למצוא תקנים לעו"סים במרחבים רבים ומגוונים, בהם גם במערכת הבריאות.

מדוע מקצה משרד הבריאות תקנים לעו"סים?

היום, בכל בית חולים ובכל קופת חולים קיימת יחידה לעו"ס שעובדיה עומדים לשירותכם. בחלק מהמקומות תפקידו של העו"ס לפנות אליכם, אך, אם אתם חשים צורך בפגישה עמו, אתם יכולים ליזום אותה.

בעבר, מקובל היה להאמין כי חולי הוא תוצר של גורמים ביולוגיים/ פיזיים. בשנת 1977 פרסם הפסיכיאטר ג'ורג' אנג'ל מודל חשיבה ועבודה מהפכני בתפיסתו, שנקרא "המודל הביו-פסיכו-סוציאלי". המודל איפשר לדבר על חולי לא רק במונחים ביולוגים ופיזיולוגים אלא במונחים רחבים יותר, שכוללים מגוון סיבות לחולי ולהחלמה. המדובר בסיבות שבעבר לא ניתנה להן חשיבות מספקת ושלקוחות מעולמו הפסיכולוגי וממצבו הסוציאלי של המטופל, כגון: מצבו הנפשי של האדם, מצב רוחו ואישיותו, מצבו המשפחתי, מצבו הכלכלי, סביבת מגוריו.

כל אלו החלו אט אט להיכנס לשיח הרפואי מתוך הבנה שאם רוצים להבין את החולי ולהביא להחלמה יש להרחיב את ההתבוננות ואת הטיפול במטופל.

מאז פותח המודל הביו-פסיכו-סוציאלי הוכיחו מחקרים את הקשר שבין מצבו הרגשי של האדם לבריאותו, לקצב ההחלמה שלו ולתוחלת חייו.

ניתן לשער כי אדם אשר נמצא במצב נפשי ירוד או לוקה במחלת נפש יהיה מועד יותר לחולי ופנוי פחות לתהליכי החלמה, אדם ערירי חולה ייתכן ויתקשה למלא אחר מטלות מסוימות הקשורות בבריאותו וברווחתו ללא סיוע; אדם אשר טרוד כלכלית וידו אינה משגת לרכישת תרופות יתקשה לאזן את מצבו הרפואי ולקיים חיי בריאות; מצבו של אדם חולה אשר חי בסביבה שאינה מפותחת מבחינת משאבים ואפשרויות של טיפול עלול להתדרדר אם הוא לא יקבל את הטיפול הראוי.

עם ההבנה שהשיח על בריאות מחייב שיח רחב על שלל תחומים בחייו של האדם, מגיעה ההבנה שקיימת חשיבות לאנשי מקצוע מתחומים נוספים מלבד רפואה.

תפקיד העו"ס במערכת הבריאות

תפקידו של העו"ס במערכת הבריאות הינו תפקיד מגוון הכולל מספר שיטות ותחומי התערבות.

• התערבות פרטנית או קבוצתית עם מטופל או מספר מטופלים. העו"ס מתוודה אל המטופל, אל דרכי החשיבה וההתנהגות שלו ואל עולמו הרגשי והקוגניטיבי ומסייע לו בהסתגלות למצבו במטרה לשפר את איכות חייו ולהפחית ממצוקתו.
• ליווי המטופל  במישור הפרקטי – מיצוי זכויות. העו"ס עתיד לבחון עם המטופל את האפשרויות למיצוי זכויותיו לאור מצבו ולהנגיש לו ידע חשוב פורמאלי ולא פורמאלי, לדוגמה: זכויות שניתן למצות בגופים כביטוח לאומי, קופת חולים, משרד הבריאות, מס הכנסה וכד'.
• תחום התערבות נוסף הוא מעגל האנשים הקרובים הסובבים את המטופל. האם יש לו מעגלי תמיכה? האם מעגלי התמיכה שלו יכולים לסייע לו? האם מעגלי התמיכה זקוקים בעצמם לתמיכה? במישור זה עשוי העו"ס להתערב במספר דרכים בהתאם להסכמת המטופל. אפשרי כי העו"ס יקיים התערבויות זוגיות/ משפחתיות על מנת לעזור גם לסביבה הקרובה של המטופל להסתגל למצב.
• תחום התערבות נוסף הוא המערכת הקהילתית בה העו"ס מנסה לאתר ולפתח דרכי סיוע ותמיכה למטופל בקהילה בה הוא חי. לדוגמה – פיתוח מרכזי יום לאנשים לאחר אירוע מוחי.

לסיכום, תפקידם של עובדים סוציאליים במערכות הבריאות הוא לראות את האדם המטופל ולסייע לו באמצעות התערבות פרטנית, משפחתית וקהילתית להתמודד, להסתגל ולשפר את איכות חייו.

(תמונה להמחשה unsplash)

פורסם: 22.10.2019