תרומות. 
מהי מיגרנה?
מקור המילה "מיגרנה" הינו צרפתי ונגזר מהמילה "hemicrania" ביוונית, שפירושה "חצי ראש".
מיגרנה מוגדרת על ידי הרפואה ככאב חזק, הולם, חוזר ונשנה שמתחיל באופן פתאומי ועשוי להופיע בעקבות תסמינים בראייה, בעצבים או במערכת העיכול. המיגרנה מתבטאת בהתקפים חוזרים ונשנים של כאבי ראש חזקים, חד צדיים או מפושטים. לרוב התחושה היא שהם הולמים כמו פטישים באזור הרקה, המצח והעין. הכאבים נמשכים משעות אחדות עד כמה ימים, ובמצבים קשים הם מלווים בבחילה ואפילו בהקאה. מעריכים כי בישראל סובלים מהתופעה יותר משני מיליון נשים וגברים כאשר ידוע כי המיגרנה שכיחה אצל נשים פי שלושה לעומת גברים. בנוסף, תופעה זו שכיחה יותר בקרב האוכלוסייה הצעירה מגיל 50 שנה.
הגורמים למיגרנה
הכאב שחשים בזמן מיגרנה נגרם כתוצאה מכיווץ או התרחבות של עורקים בבסיס הגולגולת, כך שהכאבים מופיעים במקביל להתכווצות כלי הדם. נכון להיום לא ידוע מה גורם להתכווצויות אלו.
- גורם תורשתי: המיגרנה נחשבת למחלה תורשתית משפחתית והסיכון ללקות בה גדול פי כמה אם יש חולים במשפחה.
- מזון: גבינות בשלות (צ'דר, ברי, סטילטון), מזון המכיל חנקות (בשרים קרים, נקניקיות, סלאמי), בצלים, שוקולד, מונוסודיום גלוטמט (באוכל סיני, במרקים מוכנים, בתערובות עם רטבים ובמרככי בשר), משקאות אלכוהוליים (במיוחד יין אדום).
- מתח נפשי: באופן מפתיע הסתבר כי מתח נפשי אינו גורם למיגרנות אלא "השקט שאחרי הסערה"– המיגרנות נפוצות יותר אחרי שהמתח הנפשי שכך, למשל בחופשות וסופי שבוע.
- ביוץ ומחזור: שינויים הורמונאליים כמו אלו המתרחשים לאורך המחזור החודשי עשויים לעורר את המיגרנה.
- גמילה מקפאין: נמצא כי שתיית קפה מהווה גורם המרגיע ואף מונע את המיגרנה בקרב אנשים שרגילים לשתות קפה, בזכות הקופאין שהוא מכיל. גמילה פתאומית ממנו עלולה לעורר מיגרנה.
- שינויים גיאוגרפיים: ישנם חולים שירידה בלחץ הברומטרי, שינויי טמפרטורות, לחות או גשם עלולים לעודד אצלם את פריצת המיגרנה.
- שינויים סביבתיים: שינויים בעוצמת התאורה, רעש רב, עשן, אפר וריחות חזקים ידועים כגורמים השותפים ביצירת המיגרנה בקרב חולים שונים.
- אי שמירה על סדר הארוחות: דבר זה עלול להשפיע על רמת הסוכרים בגוף, מה שעלול לעורר מיגרנות.
- שינויים בשעות השינה: יותר מדי או פחות מדי שעות שינה לעתים גורמים למיגרנה.
כיצד לטפל ולמנוע את המיגרנה?
המיגרנה, שבעבר נחשבה לבעיה נפשית או רגשית, נחשבת היום למחלה נוירולוגית המשפיעה כמעט על כל היבט של חיי האדם. לעתים קרובות, אדם הסובל ממיגרנה אינו מסוגל לנהל פעילות יום-יומית במהלך התקף. בזמן מיגרנה ניתן לחוש כאב ראש, אך, עבור הסובלים ממיגרנה, כאב זה הינו חריף במיוחד ומלווה בתסמינים נוספים. למיגרנה עשויות להתלוות גם בחילות, הקאות או רגישות יתרה לאור או לצלילים. תסמינים אלה עשויים להימשך כארבע שעות ולעתים אף יותר משלושה ימים רצופים.
כדי למנוע התקפי מיגרנה מומלץ:
- להימנע ולהתרחק מגורמים שמעוררים מיגרנה .
- לאכול ארוחות בשעות קבועות.
- לנהל שיגרת שינה סדירה.
- לבצע פעילות גופנית סדירה– במיוחד פעילויות ברמת מאמץ נמוכה כגון הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים.
- ניתן לפתח טכניקות להפחתת מתח נפשי כך שלא יהיה הצורך להגיע ל"רגע שאחרי".
- להימנע מהמזונות המעוררים את ההתקף.
- לשקול להחליף את הגלולה למניעת היריון.
- לבחון את שיטות הרפואה המשלימה שגם בה יש לא מעט הצלחות.
- טיפול תרופתי– לעתים תרופות רגילות לשיכוך כאבים יכולות להספיק, למשל: אקמול, אופטלגין ואספירין. כאשר ההתקפים תכופים, פעמיים בשבוע ויותר, יש לשקול טיפול מונע. כמובן שכול אלו נעשים אך ורק בהמלצת רופא.
כיצד אוכל לדעת האם אני סובל ממיגרנה?
אאורה– 15% עד 20% מן החולים חווים סימנים וסימפטומים המופיעים לפני תחילתו של התקף מיגרנה. סימנים מתריעים אלה, המכונים אאורה (הילה), עשויים לכלול כתמים שחורים, אובדן ראייה בעין אחת, הבהובים, עיוות צורות ומידות ועוד.
עבר משפחתי– עבר משפחתי יכול להוות סימן לכך שאכן מדובר במיגרנה.
ידיעת האמת– בקרב אנשים רבים באוכלוסייה רווחות דעות מוטעות ומטעות לגבי אופי המחלה ודרכי זיהויה. לפיכך, כדאי לדעת, למשל, שהקאות אינן גורם מאפיין ובולט של המחלה. כמו כן, המחלה יכולה להתבטא בכאב דו-צדדי או חד-צדדי של הראש ולא חובה שיופיע רגש פועם (כמו דפיקות). בנוסף, ההתקפים יכולים להיות אחת לחודש ומאידך ישנם הסובלים מהמיגרנה אף שלוש פעמים בשבוע. הדרך הטובה והחשובה ביותר לאבחון המחלה היא היוועצות עם רופא.
את המיגרנה כדאי שיאבחן רופא ולא אנחנו. כמו כן, מומלץ להיוועץ ברופא תוך מסירת כמה שיותר פרטים אודות כאב הראש וכל התופעות המתלוות אליו. אמנם לא ידועה כיום תרופה המונעת או מטפלת באופן חד משמעי במיגרנה אך ישנם טיפולים שיכולים להקל מאוד על כאבי הראש האלו.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
פורסם: 16.1.2010
