יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

    קול רעות

    זכויות קשישים בשיקום

    מהם אמות המידה והשיקולים לשיקום קשישים?

    עודכן לאחרונה:21/08/23

    שיקום הוא תהליך שמטרתו להחזיר את הפרט לאחר פגיעה או מחלה לתפקוד מרבי בסביבתו הטבעית. לביה"ח השיקומי מגיעים בד"כ מבי"ח כללי לפי המלצות הצוות הרפואי, בהפניית אחות הקשר מטעם קופת החולים, אולם, ניתן להגיע אליו גם מהקהילה. בינואר 2009 הוציא משרד הבריאות חוזר מנהל (4/2009 מ-14.1.09) המציין בפירוט מהן אמות המידה לטיפול שיקומי לקשישים.

    אמות המידה לשיקום לקשישים

    1. האחריות למתן שיקום מעוגנת בחוק בריאות ממלכתי (תשנ"ד 1994) וחלה על הגורם המבטח (קופות החולים) על פי התוספת לחוק בריאות ממלכתי.
    2. "זכותו של כל אדם לקבל טיפול שיקומי נאות על פי חוק זכויות החולה" (תשנ"ו, 1996).
    3. הטיפול יינתן רק לאחר הסכמה מדעת של המטופל או האפוטרופוס שלו או משפחתו על פי חוק זכויות החולה.

    קיימת חובה של הגורם המטפל (קופות חולים) לידע כל מטופל ומשפחתו על זכויותיו למיצוי פוטנציאל השיקום תוך הפניה לגורמים המתאימים, וכן להביא לידיעתם את קיומם של גורמים מסייעים כגון האגודה לזכויות החולה.

    שיקולים למתן שיקום

    מוטיבציה ושיתוף פעולה הם עיקרון מנחה לאישור אשפוז שיקומי, בלעדיהם אין שיקום.

    1. טיפול שיקומי מותנה במצב רפואי יציב. אם קיים אירוע אקוטי יידחה מתן הטיפול השיקומי.
    2. דרגת תפקוד גופני וקוגניטיבי לפני האירוע- גם אם הייתה מוגבלות תפקודית קודמת, כל עוד ניתן להחזיר את המטופל לרמת תפקוד זו או לשפרה הוא זכאי לשיקום.
    3. מידת שיתוף הפעולה ויכולת למידה- לאחר אירוע מוחי או שבר צוואר הירך, הניתוח, ההרדמה, הטראומה, התרופות, עלולים לגרום לבלבול. מצב זה, המכונה דיליריום, הוא בד"כ זמני ואינו משקף את יכולת הלמידה של המטופל. גם מטופל הנמצא באשפוז במצב של דיליריום זכאי לשיקום.

    משך זמן השיקום

    משך הזמן הניתן לשיקום לפי חוק בריאות ממלכתי הוא עד 90 יום. יש אפשרות להאריך את משך השיקום בהתאם לצורך רפואי (זאת רק באמצעות ועדה מקצועית של קופ"ח שרק היא תוכל לאשר הארכת התקופה).

    • שיקום אורתופדי– משך זמן האשפוז הוא לפחות שבועיים.
    • שיקום נוירולוגי– משך זמן האשפוז הוא מינימום 25 יום ועד 3 חודשים.

    אם נקבע משך זמן קצר יותר לאשפוז במחלקה שיקומית, הגורם המבטח (קופות החולים) חייב לתת נימוק לאשפוז הקצר.

    מקרים מיוחדים

    • אדם הפונה לשיקום אורתופדי בעקבות ניתוח צוואר ירך או לאחר ניתוח החלפת ברך יופנה על ידי הקופה למסגרת שיקום בקהילה ולא באשפוז. אם תנאי הדיור אינם מתאימים למטופל עקב הרעה במצבו ו/ או אין מי שיטפל בו, יהיה האדם זכאי לשיקום באשפוז.
    • פצע לחץ או הזנה בזונדה אינם סיבות למניעת קבלת טיפול שיקומי.

     הפניה לשיקום

    הפניה לשיקום נעשית בבי"ח כללי לקראת שחרור. בהחלטה על מסגרת השיקום המתאימה לאדם יש לשתף את המטופל ומשפחתו ולהתחשב בהעדפותיו של המטופל תוך מתן מידע מלא על הגורמים בהם ניתן להסתייע בתהליך השיקום.

    • אדם המתגורר רחוק ממשפחתו וילדיו יכול לבקש לעבור למחלקה שיקומית הקרובה לאזור מגוריהם. לדוגמה: אדם שגר בצפון וילדיו גרים במרכז הארץ, יוכל לבקש לעבור למחלקה שיקומית במרכז.
    • החלטה לגבי מתן טיפולי שיקום תועבר לגורם המבטח (קופת חולים) ולמטופל ומשפחתו לפחות שני ימי עבודה לפני השחרור מהמחלקה. במידה והגורם המבטח מקבל החלטה שונה מהמלצת ביה"ח, הוא חייב לספק נימוק מפורט ומתועד תוך פירוט האלטרנטיבות המוצעות למטופל.
    • קיימת חובה על נציג הגורם המבטח (רופא מומחה בגריאטריה או שיקום) לעדכן את המטופל ביחס לזכויות המוקנות לו בחוק לרבות פנייה לגופים האחראים על מיצוי זכויותיו בקופ"ח, במשרד הבריאות לנציבות קבילות הציבור וכן ע"י פנייה לביה"ד לעבודה כמפורט בחוק בריאות ממלכתי.

    ערעור על החלטת קופות החולים (או גורם מבטח אחר)

    כאשר בביה"ח הוחלט שהמטופל נזקק להמשך טיפול שיקומי והגורם המבטח מסרב לקבל המלצה זו יש לפעול באחת הדרכים:

    1. להפנות להערכה שיקומית במסגרת שיקומית באשפוז (הערכה בת מספר ימים כדי לאפשר למטופל להתאושש ולראות אם הוא בכל זאת מתאים למסגרת שיקומית בהתאם לקריטריונים המפורטים לעיל).
    2. לפנות לחוות דעת נוספת של רופא מומחה בגריאטריה או בשיקום המקובל ומוסכם על הגורם המבטח.
    3. לתלונות ולערעורים יש לפנות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. (את הטופס ניתן למצוא במאגר הטפסים באתר)

    קריטריונים להפניה לשיקום באשפוז (ולא בקהילה)

    1. התנאים המשפחתיים, הסוציאליים, הסביבתיים אינם מאפשרים טיפול בבית או בקהילה בשל מקום מגוריו של מטפל עיקרי או תנאי מחייה סבירים.
    2. קיומו של מצב רפואי הדורש השגחה וטיפול סיעודי רפואי ממושך.
    3. המטופל סובל מליקויים מוטוריים, קוגניטיביים וכו' שטיפול בהם מחייב ידע מקצועי הקיים רק במסגרות שיקום ייעודיות.
    4. לא ניתן לתת שיקום נאות בקהילה כיוון שלקופה בה חבר המטופל אין מכון מתאים באזור מגוריו או שאין אישור לתת לו טיפול באתר זה.
    5. כל מעוכב דריכה יופנה למסגרת שיקום באשפוז אלא אם כן נתן המטופל או מיופה כוחו את הסכמתו לשיקום בקהילה ושירותי הבריאות בקהילה מסוגלים לתת לו שירותי פיזיותרפיה ושירותים אחרים לפי הצורך.
    6. מטופל לאחר אירוע מוחי או שסובל מבעיות נוירולוגיות אחרות יופנה לשיקום רק אם מצבו התפקודי, כפי שנראה במבחן תפקודי, הורע משמעותית.

    שחרור ממחלקה שיקומית

    מועד השחרור נקבע כאשר הצוות הרפואי והפארא-רפואי משוכנע על בסיסי מדדי שיקום שונים כי התהליך השיקומי הגיע לידי מיצוי ואין צורך יותר במסגרת שיקומית (מצב זה נקרא "פלאטו" והמשמעות היא שהאדם מיצה את התהליך השיקומי במסגרת אשפוז). קביעת המועד הסופי לשחרור נעשית בתיאום עם הגורמים המממנים (קופות החולים, חברות הביטוח).

    חשוב לפנות לעובדת סוציאלית במחלקת השיקום ולהיעזר בה בהכנה לקראת שחרור.

    הכנה לקראת שחרור ממחלקה שיקומית:

    כאשר המטופל נמצא באשפוז לפני שחרור יש לפנות:

    1. לאחות הקשר מטעם קופ"ח- במקרה שמתעוררים חילוקי דעות בקשר להמשך השיקום או תאריך השחרור.

    2. לעובדת הסוציאלית במחלקה להכנה לקראת שחרור, לדוגמה: קבלת מידע לגבי אפשרות לקבלת השתתפות במימון בית אבות ע"י משרד הבריאות.

    3. במקרה הצורך מומלץ לפנות למרפאה בעיסוק בקהילה להתאמת הבית (לאחר שתקבל פרטים ממרפאה בעיסוק בביה"ח).

    ביצוע הטיפול השיקומי בקהילה

    תכנית השיקום היא כוללנית וכוללת טיפול ע"י צוות רב מקצועי. עם השחרור מקבל המטופל מכתב סיכום המופנה לרופא המשפחה כולל סיכומי הצוות הרב מקצועי. רופא המשפחה יפנה את המטופל להמשך שיקום במסגרת שיקום בקהילה לפי ההמלצות במכתבי השחרור.

    מסגרות שיקום בקהילה

    1. מסגרת רב מקצועית, בדומה לאשפוז יום.
    2. מסגרת ייעודית לתחום מסוים כמו: מכון לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת.
    3. שיקום בבית המטופל: עם צוות רב מקצועי או בתחום מוגדר.

    הוראות משרד הבריאות בנוגע לשיקום בקהילה

    • על כל גורם מבטח להפעיל צוות שיקומי בקהילה או, לחילופין, לחתום על הסכם עם שירות קיים המפעיל צוות שיקום.
    • כל מטופל המופנה לקהילה לקבלת טיפול שיקומי יעבור הערכה ע"י איש צוות אחד או יותר תוך שני ימי עבודה ממועד שחרורו ותיבנה לו תכנית שיקומית לא יאוחר מחמישה ימים ממועד ההפניה.

    • מטופל שבחר בתכנית שיקום בקהילה צריך להיות במעקב לפחות אחת לשבוע ע"י הגורם המבטח כדי לוודא שהוא מקבל מענה מספק לצרכיו השיקומיים.

    • הפסקת הטיפול השיקומי מתבצעת כאשר הושגו היעדים או שחלה ירידה משמעותית בקצב ההתקדמות ("פלאטו").

    • עם סיום השיקום בקהילה תיבנה למטופל תכנית לטיפול משמר והפניה לגורמי טיפול מתאימים.

    • ביצוע מעקב: ששה חודשים לאחר סיום השיקום אמור להתבצע מעקב ע"י רופא המשפחה בהתייעצות עם הצוות השיקומי. על סמך הממצאים ישקול הצוות טיפול נוסף בקהילה או הפניה לאשפוז שיקומי בהתאם להערכה גריאטרית/ שיקומית כוללנית (יש מקרים בהם ניתן להגיע לשיקום מהבית).
    • זכאות לטיפולי שיקום בקהילה: פיזיותרפיה: זכאות ל-12 טיפולים בשנה. קיימת אפשרות להוספת טיפולים במקרים מסוימים בהמלצת רופא מומחה וכן אפשרות לסדרה נוספת של 12 טיפולים בהשתתפות עצמית במכוני הסדר או סבסוד ע"י הקופה במכונים פרטיים. טיפולי המשך למטופלים שמיצו את תהליך השיקום דרך קופות חולים.
    • לאחר מיצוי הטיפולים שבסל הבריאות רצוי לפנות עם המטופל למסגרות שיקומיות/ חברתיות בקהילה:
    1. שיקומונים של "יד שרה".

    2. שיקומונים של "עמותת נאמן" (נפגעי אירוע מוחי)  ו"רעות" ביד אליהו- למטופלים עד גיל פרישה.

    3. מרכזי יום לקשישים מעל גיל 65-60 .

    4. מרכז שיקום של "עזרה למרפא" בבני ברק באזור המרכז.

    1. מרכזי יום לקשיש המתאימים לאוכלוסיית תשושי נפש.

    2. ערכת פעילות- "קשרים וכישורים-פעילות לבריאות". (עמדא- העמותה לחולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות בישראל).

    3. תוכנות מחשב ייעודיות .

    4. עמותת מלבב בירושלים.

    (תמונה להמחשה צילום גיל דור)

      יצירת קשר בנושאי שיקום בביה"ח רעות וזימון תור בלבד. שירותי המענה האנושי בנושא מיצוי זכויות אינם פעילים

      קול רעות

      דילוג לתוכן