לוגו דף הבית JDC

הכל על העסקת עובדים זרים

דברים חשובים שכדאי לדעת אם מתכוונים להעסיק עובדים זרים

מאת:  דר. דורון שגיא / משפחה מטפלת
עודכן לאחרונה ב-15/08/16
א א א
תקציר:מי זכאי לרישיון להעסקת עובד זר בסיעוד ? איך מקבלים רישיון להעסקת עובד זר? איך מוצאים עובדים זרים ? ועוד דברים חשובים שכדאי לדעת אם מתכוונים להעסיק עובדים זרים

היתר להעסקת עובדים זרים ניתן בהתאם לתנאי הזכאות להלן ומבחן התלות שנערכים מטעם המוסד לביטוח לאומי או אגף ההיתרים בסיעוד של רשות האוכלוסין וההגירה.

מי זכאי להעסיק עובדים זרים?

תנאים להעסקת עובד זר
תנאים להעסקת עובד זר
  • היתרי העסקה לעובדים זרים לא ניתנים לאנשים השוהים במוסדות (בתי חולים, מחלקות סיעודיות/סיעודיות מורכבות ,מרכזי שיקום, בתי אבות וכו') מלבד קשיש השוהה במסגרת של דיור מוגן שלא ניתנים בה שירותי סיעוד ואנשים הנמצאים במסגרת של אשפוז יום.
  • התנאי הבסיסי לשם קבלת היתר ההעסקה לעובדים זרים הוא שהאדם הגיע לגיל פרישה  (אלא אם כן מדובר בנכה המקבל קצבת שירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי, שאז הגיל איננו תנאי מגביל). על המבקש היתר להעסקת עובד זר לצבור לפחות 4.5 נקודות, במבחן תלות שבוצע במסגרת תביעה לקבלת גמלת סיעוד ("חוק סיעוד") מאת המוסד לביטוח לאומי . זקן שחי לבדו יכול לקבל אישור העסקה לעובד זר גם אם צבר 4 נקודות בלבד בתוספת ניקוד המתקבל בעקבות היותו בודד. גם מי שקיבל לפחות חצי נקודה על השגחה בתוספת ניקוד על בדידות זכאי לקבל היתר.
  • ישנן נסיבות חריגות בהם גם אם הזקן צבר "רק" בין 2.5 ל-4 נקודות בבדיקה הנ"ל, ניתן לבקש בכל זאת אישור העסקה לעובד זר. למשל במקרה שהזקן בן 85 ומעלה, בצירוף אישורים רפואיים שמעידים על הצורך בהשגחה ו/או בטיפול 24 שעות ביממה.
  • גם במקרה שהזקן גר עם נכה נוסף במשפחה או שיש לזקן 3 ילדים לפחות שכולם מתחת לגיל 16, ניתן לפנות לוועדת חריגים ולבקש היתר להעסקת עו"ז. ניתן גם להגיש בקשה להיתר העסקה לעובד זר גם במקרה של חולה במחלה ממארת או מחלה קשה בעקבותיה דרושה לו השגחה במשך רוב שעות היום.
  • אדם מגיל 90 ומעלה יהא זכאי להיתר העסקה לעובד זר גם אם צבר 4 נקודות בלבד בבדיקת התלות מטעם הביטוח הלאומי / רשות האוכלוסין וההגירה.
  • במקרה שהאדם עומד לפני שחרור מבי"ח ויש צורך להעסיק עו"ז באופן מהיר קיימת אפשרות נוספת ניתן להציג אבחנה רפואית מטעם רופא בית החולים המציינת את הצורך ברצף טיפולי וכן את תאריך השחרור המשוער.  ניתן להיעזר בעו"ס בי"ח ובלשכות פרטיות העוסקות בכל הנושא של העסקת עו"ז. היתר לפי סעיף זה, ניתן בהליך מהיר יותר, אולם, יאפשר העסקת עובד זר הנמצא כבר בישראל בלבד ולא ניתן יהיה להביא עובד זר מחו"ל על סמך אותו היתר. ההיתר ניתן לתקופה של 3 חודשים בלבד. לצורך הארכת ההיתר, יידרש המבקש לעמוד בנהלים הרגילים.
  • במקרים חריגים (מעבר לאלו שהוזכרו לעיל), אנשים אשר אינם עומדים בקריטריונים לעיל, יועברו לבדיקה של ועדה רפואית מייעצת, אשר תעיין במסמכים רפואיים ומסמכים אחרים שיצורפו לבקשה ותמליץ בפני רשות האוכלוסין וההגירה על הצורך בהעסקת עובד זר.
  • מאחר וההיתר מיועד לאנשים שזקוקים לטיפול והשגחה ברוב שעות היממה, לא ניתן להעסיק עובד זר באופן חלקי.
  • פרטים נוספים על הזכאות ניתן למצוא בקריטריונים למתן היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד 2014.

תהליך הגשת בקשה להעסקת עובדים זרים

את הבקשה לרישיון להעסקת עובדים זרים, יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. ניתן להיעזר בעובדת סוציאלית מטעם לשכה פרטית להבאה, תיווך וטיפול בעו"ז ( תאגיד) שיש לה רישיון לעסוק בכך, ושתספק לכם את העובד הזר בהמשך. הועדה המייעצת רשאית לבקש מהנזקק, להגיש תוצאות בדיקות רפואיות או חוות דעת רפואיות וסוציאליות נוספות, וכן כל מסמך רלוונטי אחר, לצורך הדיון בבקשה.

כאמור, אישור הבקשה תלוי בתוצאות מבחן התלות שעורך ביטוח לאומי. תוצאות מבחני התלות ימסרו ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי לרשות האוכלוסין וההגירה, ואין צורך לצרפן לטופסי הבקשה. וזאת בכפוף לחתימת מבקש ההיתר להעסקת עובדים זרים על כתב ויתור סודיות רפואית המצורף לטופסי הבקשה.

להורדת הטפסים – לחץ כאן

 

רישיון להעסקת עובד זר


תהליך הגשת הבקשה להעסקת עובדים זרים, עבור מי שאינו זכאי לגמלת סיעוד עקב הכנסות גבוהות

קשישים מגיל פרישה ומעלה, המבקשים להעסיק עובדים זרים, ולא נבחנו במבחן תלות של ביטוח לאומי מחמת גובה הכנסותיהם, יופנו באופן ישיר על ידי היחידה לביצוע מבחן תלות במסגרת הטיפול בבקשה לעובד זר. הליך זה כרוך בתשלום אגרת בקשה. קשיש, כאמור, יהא זכאי להיתר להעסיק עובד זר, אם הוא צבר במבחן זה את הניקוד הנדרש כמפורט לעיל.

הארכת היתר קיים

היתרים להעסקת עובדים זרים שניתנו בעבר מטעם שירות התעסוקה או רשות האוכלוסין וההגירה, שלפיהם יש צורך בעזרה לצמיתות, וכן בקשות של קשישים מגיל 85 ומעלה, יוארכו ללא צורך בדיון נוסף, כל עוד לא עברו למסגרת מוסדית כלשהי המספקת טיפול כחלק משירותיה לזקן.

קשישים מגיל 85 ומעלה 

מגיל 85 ומעלה ניתן להגיש בקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר בצירוף אישורים רפואיים המעידים על הצורך בעזרה הסיעודית. המסמכים מועברים לוועדה ובמרבית המקרים מאושרים.

איך מאתרים עובדים זרים?

עובדים זרים ניתן לאתר באמצעות:

  1. לשכות פרטיות בעלות רשיון והיתר מרשות האוכלוסין וההגירה להבאה, תיווך, ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד, מצ"ב רשימת לשכות פרטיות 2015.
  2. חברות סיעוד- אומנם לא עוסקות בהבאה והשמה של עובדים זרים, אך יכולות לקשר ללשכה פרטית עימה עובדים או קשורים.
  3. אם יש עובד/ת זר/ה שסיים/ה את עבודתו/ה אצל מעסיק כלשהו ועדיין יש לו/ה זכות חוקית להישאר בארץ ,או אם יש עובד/ת מוכר/ת בחו"ל ומעוניינים להביאו/ה, אזי יש לקשר עובד/ת זה/ו עם לשכה פרטית ,לא ניתן להעסיקו מבלי שיהיה רשום בלשכה פרטית.

תנאי העסקה וזכויות של העובדים הזרים

עובדים זרים זכאים למלוא התנאים הנהוגים בחוקי העבודה הישראלים. כל חוקי העבודה החלים על עובד שהינו אזרח ישראלי, תקפים גם לגבי העובדים הזרים.

יש לתת לעובדים הזרים את הזכויות הסוציאליות, להן זכאי כל עובד. רשויות האכיפה של החוק בישראל עלולות להעניש בחומרה מעסיקים שאינם עומדים בתנאי ההעסקה על פי חוק.

תשלומים שונים המגיעים לעובדים הזרים

ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר
ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר

שכר– על פי החוק, משכורת הבסיס לעובדים הזרים, היא לפי שכר המינימום בישראל. בכל מקרה, כדאי להתייעץ ולהשוות בין חברות שונות המספקות שירותי עובדים זרים, על מנת לבדוק מהו השכר  המקובל .  מספר שעות הזכאות לטיפול סיעודי שנקבעו במבחן התלות של הביטוח הלאומי, עומדים לזכותו של המעסיק עובד זר בצורה של השתתפות הביטוח הלאומי בשכרו של העובד. במקרה של ניצולי שואה, ישנה בד"כ גם השתתפות נוספת של בשכרו של העובד הזר, לפרטים לחצו כאן. יש לסכם עם העובד הזר מראש את מטבע תשלום המשכורת, כדי למנוע אי נעימויות בהמשך, הקשורות להפרשים בשערי המרה.

למאמר המלא על הוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר לחץ כאן

חשוב לדעת כי על פי חוק, יש ניכויים מותרים משכר העובד הזר, לפרטים נוספים, לחצו כאן.

המרת שעות הסיעוד מגמלת חוק סיעוד- לתשלום שכרו של העובד הזר. כאמור,ניתן להמיר את שעות הסיעוד מגמלת חוק סיעוד, בהשתתפות בתשלום שכרו של העובד הזר. ניתן לעשות זאת באחת מהאופציות-

  • קבלת התשלום באמצעות חברות הסיעוד שנותנות שירותי חוק סיעוד, לרשימת החברות המאושרות ע"י ביטוח לאומי ראה כאן (לא תמיד הלשכה הפרטית מוכרת גם כחברת סיעוד). במקרים כאלה על המשפחה המעסיקה להירשם גם אצל חברת סיעוד לצורך העברת הגמלה לתשלום לעובד.
  • קבלת גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק של הזקן הסיעודי- מי שזכאי לגמלת סיעוד ומעסיק מטפל ל- 12 שעות ומעלה ל- 6 ימים, יכול לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק ללא תווך של חברה. יש צורך לעמוד בתנאים מסויימים.

למאמר המלא על גמלת סיעוד בשירותים או בכסף ראה כאן.

חשוב לציין כי, כאשר חלק מהשכר של העובד משולם ע"י חברת הסיעוד וחלק ע"י הקשיש הסיעודי  – כל מעסיק צריך לשלם את הזכויות הסוציאליות בהתאם ליחסיות המשרה (כולל הבראה, פנסייה ועוד).

דמי הבראה– מגיעים לעובדים הזרים דמי הבראה בסך 5 ימים בשנה. ימי ההבראה עולים בהתאם לוותק בעבודה. מדי שנה מתפרסם גובה דמי ההבראה לאותה השנה.

תשלום ביטוח לאומי– יש לשלם עבור העובדים הזרים דמי ביטוח לאומי אשר מכסה מקרים של תאונות עבודה, הריון ועוד.  המשפחה המעסיקה חייבת בתשלום ביטוח לאומי עבור העובד הזר בגובה 2% משכרו. יש לפנות ישירות לביטוח לאומי ולהסדיר את העברת התשלום. כדאי לדעת שמי שמקבל גמלת סיעוד ומעסיק עובד זר דרך חברת סיעוד, מקבל פטור מדיווח ומתשלום דמי הביטוח על תוספת השכר שמשלם לעובד הזר. זאת בתנאי שפתח תיק לעובד הזר בביטוח לאומי והחלק שלו בשכר לא עולה על 3000 ש"ח בחודש. אם השלמת השכר עולה על 3000 ש"ח המעסיק חייב לדווח ולשלם את הביטוח הלאומי על כל החלק שלו בשכר.

הפרשה לפנסיה ופיצויים על פי צו ההרחבה-

העובדים הזרים זכאים ככל עובד אחר בישראל לפנסייה ופיצויים. מאחר ואין קרנות פנסייה לעובדים זרים,  הכספים יצברו בחשבון ייעודי ויישמרו בעבור העובד הזר עד למועד שבו יסיים את עבודתו אצל המעסיק, או עד למועד עזיבתו את ישראל, לפי המוקדם מבין השניים. הכספים יצברו בחשבון הפיקדון לטובת העובד הזר.

להוראות הממונה על זכויות עו"ז בעבודה בנושא פנסייה לחצו כאן.

פיצויי פיטורין – עובד זר אשר פוטר מעבודתו, זכאי לקבל פיצויי פיטורין בהתאם לחוק – שכר חודש עבור כל שנת עבודה.

למאמר המלא על  סיום עבודתו של עובד זר – לחץ כאן.

זכויות ותנאים סוציאליים של העובדים הזרים

חופשה שנתית – העובדים הזרים זכאים לקבל חופשה שנתית בת שבועיים מדי שנה על פי חוק. מספר ימי החופש עולים בהתאם לוותק. צריך לתת הודעה של 14 ימים מראש. לא ניתן לצבור חופשה שנתית. יחד עם זאת העובד יכול, בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את יתרת ימי החופשה המגיעה לו, בשתי שנות העבודה הבאות.

בעקרון, לא ניתן לפדות בכסף את ימי החופש, אלא אם כן הסתיימו יחסי העבודה. עובד שסיים לעבוד אצל מעסיק ולא ניצל את ימי החופשה המגיעים לו, זכאי לפדיון ימי חופשה, בסכום השווה לדמי החופשה שהיה זכאי להם, אילו יצא לחופשה ביום שבו הפסיק את עבודתו.

ימי מחלה– חוק דמי מחלה מאפשר לעובד הזר לקבל תשלום ממעסיקו עבור ימים בהם הוא היה חולה. בהתאם לחוק, לכל עובד מגיע זכות של יום וחצי מחלה לחודש. עד למקסימום של 90 ימי מחלה. עבור יום המחלה הראשון לא יקבל העובד הזר דמי מחלה, אולם עבור ימי מחלה מיום שני ושלישי יקבל העובד הזר 50% משכרו הרגיל. כל יום נוסף מעבר ועד למקסימום 90 ימים צבורים, העובד יקבל 100%.

בנוסף לזכות בסיסית זו, קיימים חוקים אחדים העוסקים בדמי מחלה בגין מחלת ילד, מחלת הורה, מחלת בן זוג ובדיקות הקשורות בהריון. כל החוקים הללו מעניקים זכות להיעדרות, בהתאם לתנאים הקבועים בהם, והם על-חשבון מכסת ימי המחלה שצבר העובד הזר.

חופש בימי חג – עובדים זרים זכאים לקבל 9 ימי חופשה בשנה במועדי החג במדינתם. מן הסתם, לא נוכל לפרט כאן את ימי החג בכל ארצות המוצא מהן מגיעים העובדים הזרים לישראל. בכל מקרה מומלץ לסכם מראש ובכתב עם העובד הזר מהם ימי החג אותו מעוניין לקחת על מנת למנוע חיכוכים ועימותים.
למאמר המלא על חופשות וחגים של עובדים זרים לחץ כאן.

ביטוח רפואי – יש לבטח את העובד הזר בכל תקופת שהותו בבית הזקן בביטוח רפואי מיוחד לעובדים זרים. האחריות לעריכת הביטוח הרפואי חלה על המעסיק (הקשיש או בני משפחתו) ולא על העובד הזר או על חברת הסיעוד. ביטוח רפואי לעובד זר חייב להיערך אצל מבטח בעל רישיון תקף וחייב לכלול סל שירותים מינימאלי שנקבע בצו עובדים זרים. יש לוודא כי למבטח איתו אתם מתקשרים על מנת לנפק ביטוח רפואי לעובד הזר, רישיון בתוקף מאת המפקח על הביטוח במשרד האוצר המאפשר לו לערוך ביטוח בריאות לעובדים זרים.

יום מנוחה שבועי-  

אורך יום המנוחה 

ב- 7/7/16 נקבע פס"ד מחייב בעניין על ידי בית הדין הארצי לעבודה. במסגרת פס"ד נקבע כי אורך המנוחה השבועית צריכה להיות 25 שעות לפחות. עוד נקבע בפס"ד כי  המעסיק צריך להבהיר מראש לעובד, בכתב בהסכם העבודה ובעל פה, את זכותו לחופשת מנוחה בת 25 שעות רצופות.

במידה והעובד מועסק ביום החופשי שלו, הוא זכאי לקבל תמורה נוספת בגין עבודתו זו. כאמור, יש להגדיר מראש את יום החופש השבועי של העובד הזר ושעת היציאה והחזרה ממנה.

לקטעים הרלבנטיים מתוך פסק הדין, לחצו כאן

תנאי מחיה – יש לספק לעובדים הזרים תנאי מחיה הוגנים – אוכל מתאים ומספק, פרטיות ומקום לינה בבית המטופל.

לזכותון העובדים הזרים, לחצו כאן

למאמר המפרט מהן ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר- לחץ כאן.

מה עושים כשהעובד הזר יוצא לחופשה?

חופשה שבועית– במידה ובמדובר בחופשה השבועית, קיימת אפשרות להציע לעובד הזר להישאר לעבוד ביום השבועי שלו בתשלום נוסף. זהו סידור לא רצוי ומוצע רק באין ברירה אחרת. עם זאת רצוי לאפשר לעובד לצאת ליום מנוחה. הניסיון מלמד שהעובדים זקוקים ליום המנוחה על מנת לצאת ולהתאוורר. עבודה בטיפול בזקן סיעודי ללא מנוחה מביאה לשחיקה של העובד. לחילופין, ניתן להציע לעובד הזר לצאת ליום מנוחה בימים שישי שבת ולהיערך עם בני המשפחה על מנת להחליף אותו. אופציה אחרת היא להעסיק מטפל ישראלי ביום החופשי של העובד הזר באופן פרטי או על חשבון שעות חוק סיעוד (יש לדבר על כך עם חברת הסיעוד דרכה עוברות השעות מביטוח לאומי למטפלת או ללשכה הפרטית המספקת לכם את העובד הזר).

חופשה שנתית– במהלכה עובד זר רשאי לבקש לנסוע לביקור מולדת. במהלך החופשה המשפחה המעסיקה רשאית לבקש "אשרת עבודה זמנית" ולהעסיק עובד זר אחר באופן זמני. מדובר בעובד  זר שכבר נמצא בארץ.

הלשכה הפרטית בה רשום העובד אינה מחויבת למצוא לו מחליף במקרה של חופשה ובדרך כלל אינה יכולה להתחייב מראש על עובד זר מחליף שיהיה פנוי בזמן החופשה העתידית. מציאת מחליף יכולה להיעשות מבחינת החברה ממש סמוך ליציאתו של העובד לחופש, אם באותו זמן נמצא עובד שהפסיק כרגע את עבודתו . למאמר המלא על תהליך הוצאת אינטר ויזה לקראת יציאתו של העובד הזר לחופשת מולדת לחץ כאן .

פתרון נוסף הוא לבקש מהעובד שידאג למחליף. כמו כן, ניתן לחפש עובד ישראלי או לעבור זמנית לבית אבות.

ניתן גם לבדוק אפשרות לנופשון סיעודי באמצעות עו"ס קשישים בלשכות לשירותים חברתיים ברשות המקומית בה מתגורר הזקן.

מה המחויבות של הלשכה הפרטית (תאגיד)?

כמטפלים הדבר הראשון שעליכם לבדוק הוא שללשכה הפרטית המדוברת יש רישיון לעסוק בכל הנושא של הבאה, תיווך, השמה של עובדים זרים עפ"י תנאי החוק. מעבר לכך, עליכם לבדוק במספר מקומות וחברות, עד כמה החברה דואגת להתאמת העובד הזר למטופל שלכם. כמו כן, כדאי לכם לשים לב לנקודות הבאות-

  • בשלב הראשון עובד סוציאלי מטעם הלשכה הפרטית צריך להגיע לבית הזקן ולהתרשם מקצועית מהצרכים ומהתנאים הקיימים, דבר שיסייע לו בהמשך להמליץ בפני המטופל על העובד/ת הזר/ה המתאים/מה לו. מומלץ לבקש מהעובד הסוציאלי לטפל גם בהגשת בקשות לקבלת רשיונות העסקה.
  • מומלץ לדרוש מהלשכה הפרטית אפשרות לבחור את העובד הזר מתוך מגוון רחב עד לשביעות רצונו של המטופל ומשפחתו, בהתאם למוצא, שפה, השכלה, רקע מקצועי ומשפחתי.
  • מומלץ  לדרוש קורות חיים של עובדים זרים אשר עברו מיון וראיון כבר בארצות מוצאם ואשר עמדו בכל תנאי הכניסה לישראל, לרבות בדיקות רפואיות,פסיכולוגיות ,ותעודת יושר.
  • מומלץ  לבדוק שהלשכה הפרטית מספקת לעובד הזר קורס בסיסי בעברית ובמנהגי הארץ. זאת בנוסף להשתלמות הכוללת רקע תיאורטי, התנסות מעשית, עברית בסיסית והלכות כשרות.
  • אם העובד הזר כבר עבד בארץ אצל מעסיק קודם, מומלץ לבקש המלצות.
  • מומלץ  לבדוק כי מעבר להענקת שרותי סיעוד אישיים כגון: רחצה, עזרה בהליכה לשירותים וכן עזרה בטיפולי פיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק, העובד הזר דואג לכל צרכי משק הבית- כגון- בישול, ניקיון הבית .
  • במקרים בהם הטיפול הוא מורכב במיוחד, אין ספק שלעובד זר בעל ניסיון יש יתרון רב שיהווה משקל חשוב לטובת העסקתו.
  • יש לבדוק כי מתקיימת בקרה על איכות השרות של העובד הזר לאורך כל תקופת החוזה בין המשפחה למטפל/ת. בכלל זה עובד סוציאלי של הלשכה הפרטית המבקר את המטופל ואת בני ביתו בצורה סדירה לצורך הפעלת בקרה על איכות השרות לאורך כל תקופת החוזה בין המשפחה לעובד הזר.

למאמר המלא המסכם את תפקיד הלשכה הפרטית – לחץ כאן.

לנוהל לשכות פרטיות, לחצו כאן

לשאלות ספציפיות ניתן לפנות אל הפורום ו/או למומחים שלנו שישמחו לענות על שאלותיכם. בהצלחה!!

נבחרת היועצים שלנו

זקוקים למידע נוסף? ייעוץ פרטני
הרשמו כעת לשיחת ייעוץ אחד על אחד
הייעוץ ללא תשלום, כשירות לציבור של עמותת רעות, ואשל ג'וינט ישראל שיחת ייעוץ בחינם הירשמו כעת

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

  1. פירוט תשלום לעובד הזר מעבר לדמי הבראה
    שלום,הייתי מעוניינת לדעת האם מעבר תשלום ב.לאומי,ביטוח רפואי,תשלום פעם בשבוע והבראה צריכה לשלם עוד לפיליפינית כאשר קיבלה 9 ימי חופש בגלל חג.טוענת שאני צריכה לשלם לה 12 ימים * 166 שח כלומר סך 1992 פרט להבראה 331*5 סך 1655 שח תודה כל השאר עזרתם מאוד

  2. בהתאם לחוק חופשה שנתית העובד זכאי לקבל שבועיים חופש מדי שנה.זאת מלבד ימי החג שצריכים להקבע מראש בהתאם לחגים הנהוגים בארץ מוצאו של העובד. הזכאות לנצל את ימי החופשה הרגילים הינה לאחר תום כל שנת עבודה אצל המעביד. אין אפשרות לפדות ימי חופשה בכסף כל עוד העובד מועסק אצל הקשיש. ניתן לפדות ימי חופשה בכסף רק במידה ובמועד הפסקת העבודה אצל המעסיק נותרו לעובד ימי חופשה לא מנוצלים. בהצלחה

כתיבת תגובה