ייעוץ חינם וקביעת תור

1-700-700-204







*מידע מפורט בטופס יקל עלינו לסייע לך

לעדכן את הקבלות בטרמינל שלהם. מספר התחלה, מספר ע"ר וכו'.na

ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר

מה התשלומים הכרוכים בהעסקת עובד זר ובסיום עבודתו?

עודכן לאחרונה:29/06/20

העסקת עובד זר כרוכה בהוצאות נוספות מלבד שכרו של העובד. במסגרת תהליך הוצאת הרישיון והבאת העובד הזר מחו”ל יש צורך בתשלומי אגרה לגופים ממשלתיים, עמלות לחברות כוח אדם, הוצאות עבור ביטוחים ותנאים סוציאליים. במאמר מרוכזים התשלומים הכרוכים בהעסקת עובד זר החל מהליך הוצאת הרישיון לעובד זר ועד להוצאות בתקופת העסקה וסיום העסקה. הסכומים הנקובים משתנים מזמן לזמן.

ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר

הוצאות הכרוכות בתהליך הוצאת רישיון העסקת עובד זר

  1. אגרות למשרד הפנים- רשות ההגירה והאוכלוסין: 
  •  אגרה בגובה 310 ש”ח מופחתחת לקבלת היתר העסקה לעובד זר סיעודי. אגרת הבקשה לא תוחזר גם אם בקשתו של המטופל תדחההחקיקה הרלוונטית אינה מאפשרת מתן הנחות ופטורים מאגרה זו, גם לא מטעמים הקשורים במצבו הכלכלי של המבקש.
  • אגרת השלמה– מבחן תלות. עלות האגרה: 290 ₪. האגרה מיועדת עבור מטופלים מעל גיל פרישה שאינם זכאים לגמלת סיעוד מחמת גובה הכנסותיהם ועליהם לבצע מבחן תלות.
  • אגרה למשרד הפנים 180 ש״ח, תשלום למשרד הפנים בכניסת העובד לארץ.
  • אגרת הארכת רשיון עבודה לעובד זר בענף הסיעוד. עלות האגרה: 175 ₪. 
  1. עמלה לחברת כוח אדם על תיווך והבאת עובד זר– על פי חוק רשאיות הלשכות הפרטיות (חברות כוח האדם) לגבות מהמשפחה המעסיקה תשלום עבור תיווך והבאת העובד הזר. הנוהל מגביל את גובה העמלה ל-2000 ש”ח. חשוב לדעת שתשלום העמלה כולל אחריות לשנה, כך שהחברה אחראית להביא עובד זר אחר במידה והעובד עזב או פוטר במהלך השנה הראשונה. הלשכות גובות גם דמי התקשרות- תשלום חודשי ללשכה הפרטית. הלשכות הפרטיות גובות מהמשפחות המעסיקות דמי התקשרות חודשיים עבור שירותי ליווי, מעקב וסיוע בפתרון בעיות עם העובד הזר. גובה דמי התקשרות הוא עד 70 ש”ח בחודש. חשוב לדעת שבנוסף לרישום העובד, במסגרת ההתקשרות, הלשכות הפרטיות מחויבות במתן שירותי ליווי ופיקוח של עובד סוציאלי למשפחות המעסיקות ולעובדים.

לנוהל לשכות פרטיות, לחצו כאן

לערכת טפסים ותשלומים להוצאת רישיון לעובד זר לחץ כאן

תשלום שכר העובד הזר באמצעות גמלת חוק סיעוד

החל ב-1.11.2018 מקבלי קצבת סיעוד יכולים לקבל חלק מהקצבה או את כולה בכסף במקום שירותי הסיעוד. סכום הקצבה ואפשרויות הבחירה משתנים בהתאם לרמת הקצבה.

קבלת קצבה חלקית בכסף:

מי שמקבל קצבת סיעוד ברמה 1 יכול לקבל קצבה בסך 1,408 ש”ח (נכון ל-1.1.2020) בחודש במקום שירותי סיעוד, או להחליף חלק משעות הטיפול בקצבה בכסף – כל שעת טיפול שווה ל-256 ש”ח בחודש.
למי שמקבל קצבת סיעוד ברמות 2 עד 6, יש שתי אפשרויות:
  • להחליף עד 4 שעות שבועיות לקצבה בכסף.
  • להחליף שליש מהשעות לקצבה בכסף – אפשרות זאת מותנית בבדיקה ואישור של עובד סוציאלי מטעם הביטוח הלאומי.

    כל שעת טיפול ברמות אלה שווה ל-204.7 ש”ח בחודש (נכון ל-1.1.2020).

לדוגמה, אם נקבעה לך קצבת סיעוד ברמה 3, תוכל לקבל 11 שעות טיפול בשבוע וגם קצבה בסך 818.8 ש”ח בחודש, במקום 15 שעות טיפול בשבוע
קבלת קצבה מלאה בכסף (נכון לינואר 2020)

חשוב לציין כי אדם שזכאי לרישיון להעסקת עובד זר ולא מעסיק עובד זר (מעסיק עובד ישראלי), זכאי לגמלת חוק סיעוד גבוהה יותר.

הרכב השכר של העובד הזר

שכרו של העובד הזר צמוד לגובה שכר המינימום הקבוע במשק(נכון לאפריל 2019 – 5,300 שקל). חשוב לציין כי דמי הכיס השבועיים שמשלמים לעובד (בגובה 100 ש”ח), בכל שבוע לקראת היציאה ליום החופשי שלו, גם אם הוא לא יוצא ליום חופשי, הנם חלק משכר הברוטו של העובד.

עובד זר חדש (הכוונה לחדש בארץ) משתכר פחות מעובד זר ותיק (לא יכול להיות פחות משכר המינימום במשק) הדורש בדרך כלל שכר גבוה יותר.

ניכויים משכר העובד (הניכוי משכר הברוטו)

החוק קובע כי מותר לנכות עד כ-25% משכר ברוטו (שכר מינימום היום עומד על 5300 ש”ח). החוק בא להגן על שכר העובד, וקובע רף מקסימלי לקיזוז משכר הברוטו, הניכוי אינו אוטומטי, כלומר מעסיק אינו יכול להחליט על דעת עצמו לנכות משכר העובד מקסימום של 1325 ש”ח אלא רק לפי ההנחיות.

בעבור ביטוח רפואי- רשאי המעסיק לנכות משכר העובד הזר מחצית מתשלום הביטוח כאשר התקרה המקסימלית לקיזוז (נכון לינואר 2020) היא 143.97 ש”ח.

בעבור הוצאות נלוות למגורים – ארנונה, מים, חשמל וכו, רשאי מעסיק בסיעוד לנכות (נכון לינואר 2020) סכום של 80.47 ש”ח – כל מעסיק בסיעוד רשאי לנכות סכום זה משכר העובד ללא התניות.

בעבור כלכלה – כל עוד העובד משתמש בכלכלת הבית לשימושו האישי, ניתן לקזז משכרו סכום המהווה 10% משכר ברוטו (לפי פסיקה), משכר המינימום כיום– 530 ש”ח. 

למאמר המלא על הניכויים משכר העובד הזר, לחצו כאן.

בעבור מגורים-  ניתן לנכות סכום מסוים בעבור מגורי העובד, מעין שכירות סמלית. הסכום לקיזוז משתנה בהתאמה לאזור המגורים בארץ ולהיות המעסיק בעל הדירה או שוכר הדירה.

תוספות לשכר העובד (התוספת לשכר הברוטו)

  1. תשלום עבור עבודה ביום המנוחה– בימי חג/ יום חופש שבועי- עובדים זרים זכאים למנוחה שבועית (יום מנוחה- מינימום 25 שעות) ול-9 ימי חג לפי דתם ולבחירתם. במידה ועובד בוחר לעבוד ביום זה, הוא זכאי לתשלום.
  2. במסגרת פסק הדין  (שניתן ב- 7/7/16) נקבע כי התשלום עבור עבודה ביום המנוחה של העובד- “צריך להיות 150% משכרו, עבור יום עבודה רגיל, שאיננו יום המנוחה” (בתנאי שהעבודה ביום המנוחה אינה שונה מהעבודה ביום רגיל).

    לפסק הדין ניתנו שתי פרשנויות (הנושא נמצא כרגע בבירור נוסף, שלאחריו נפרסם עדכון)

    האחת אומרת שצריך לשלם 150% מהשכר, ולפיה על מנת לחשב את התשלום עבור יום המנוחה –

    1. יש לחשב את השכר היומי של העובד
    2. להכפיל את השכר היומי ב-150%

    לדוגמה:

    עובד שמקבל שכר מינימום 5300 ש”ח, שכר עבודתו ביום המנוחה השבועי/ יום חג הוא 318 ש”ח ליום.

    החישוב נעשה באופן הבא:

    1. 5300 ש”ח לחלק ל- 25 (ימי עבודה) שווה 212 ש”ח.
    2. להכפיל את השכר היומי ב- 150%: 212*150% שווה 318 ש”ח.

    הפרשנות השנייה מדברת על כך שצריך להוסיף לתשלום עוד שעת עבודה בתעריף של 150%.

    1. יש לחשב את השכר היומי של העובד
    2. להכפיל את השכר היומי ב-150%
    3. להוסיף עוד שעה בתעריף של 150%

    לדוגמהעובד שמקבל שכר מינימום 5300 ש”ח, שכר עבודתו ביום המנוחה השבועי/ יום חג הוא 360 ש”ח ליום.

    החישוב נעשה באופן הבא:

    1. 5300 ש”ח לחלק ל-25 (ימי עבודה) שווה 212 ש”ח.
    1. להכפיל את השכר היומי ב- 150%: 212*150% שווה 318 ש”ח.
    2. להוסיף עוד שעה בתעריף של 150%: (28.5 ש”ח – שעת עבודה על פי שכר המינימום הקבוע בחוק כפול  150%) 318+42.75= 360.75.

    לקטעים הרלוונטיים מתוך פסק הדין, לחצו כאן

  • ביטוח פנסיוני העובדים הזרים זכאים, ככל עובד אחר בישראל, להפרשה לקרן פנסיה לאחר תקופת עבודה מסוימת. גובה ההפרשה משכר ברוטו-6.5% לפנסיה ו-6% לפיצויים. הסכומים הנצברים בקרן הפנסיה יועברו לידיו של העובד הזר לאחר שיסיים את עבודתו אצל המעסיק. עד לסיום העבודה יש לשמור כספים אלו עבור העובד הזר.
  • דמי הבראה- לאחר שנה העובד זכאי לדמי הבראה. בשנה הראשונה העובד זכאי ל 5 ימי הבראה כפול 378 ש”ח (מעודכן לספטמבר 2014, לא עודכן מאז) לכל יום הבראה, בשנה שנייה-שלישית דמי הבראה הם עבור 6 ימי הבראה. ימי ההבראה עולים בהתאם לוותק.
  • פדיון ימי חופשה שנתית– עובד זר עם ותק של עד שש שנים זכאי ל-16 ימי חופשה שנתית. ול-14 ימי חופשה למקרה שהוא פודה אותם, לדוגמה- שווי יום חופש לצורך פדיון הוא 212 ש”ח (5300 ש”ח שכר המינימום לחלק ל- 25 ימי עבודה שווה 212 ש”ח). בעקרון, פדיון ימי חופש מותר בסיום יחסי העבודה. פדיון יום חג (העובד זכאי ל-9 בשנה) עומד על 318 ש”ח (נכון לאפריל 2019). להרחבה על חופשות וחגים של העובדים הזרים ראה כאן.
  • ימי מחלה- בהתאם לחוק דמי מחלה, לכל עובד מגיעה זכות של יום וחצי מחלה לחודש. עד למקסימום של 90 ימי מחלה. המעסיק מחויב לשלם מיום המחלה השני. ביום השני והשלישי יקבל העובד 50% משכרו הרגיל. מהיום הרביעי ואילך, יקבל העובד הזר שכר רגיל. עובד מתחיל לצבור את ימי המחלה מיום תחילת עבודתו. בנוסף לזכות בסיסית זו, קיימים חוקים אחדים העוסקים בדמי מחלה בגין מחלת ילד, מחלת הורה, מחלת בן זוג ובדיקות הקשורות בהריון של בן זוג. כל החוקים הללו מעניקים זכות להיעדרות, בהתאם לתנאים הקבועים בהם, והם על-חשבון מכסת ימי המחלה שצבר העובד הזר.

    תשלומים נוספים בזמן העסקת העובד הזר

  • ביטוח רפואי- באחריות המשפחה המעסיקה לרכוש עבור העובד הזר ביטוח רפואי על מנת לדאוג לצרכיו הרפואיים. ניתן לערוך סקר שוק בין הצעות הביטוחים הקיימים או להיעזר בחברת כוח אדם ברכישת ביטוח רפואי דרכה. עלות רוב פוליסות הביטוח הרפואי היא כשני דולר ליום בממוצע.

המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר שיעור שלא יעלה על מחצית מהסכום שהמעביד הוציא או .₪ 143.97 התחייב להוציא, ובלבד שהניכוי המרבי משכרו החודשי של

  • ביטוח לאומיהחל מינואר 2020, מי שמקבל קצבת סיעוד ומעסיק עובד זר (בין אם ההעסקה מתבצעת באמצעות חברת סיעוד ובין אם ההעסקה מתבצעת באופן פרטי) פטור מדיווח ותשלום דמי ביטוח על תוספת השכר (השכר שמשלם המעסיק באופן פרטי לעובד הזר, מעבר לשכר שמשולם לו מחברת הסיעוד או מעבר לקצבת סיעוד שהמעסיק מקבל מהביטוח הלאומי) שהוא משלם באופן פרטי לעובד הזר שמעל סכום הקצבה, עד לסכום של 5,500 ש”ח בחודש.

    • אם השכר שמשולם באופן פרטי לעובד הזר הוא עד 5,500 ש”ח בחודש – תהיה פטור מתשלום דמי ביטוח. אם השכר שמשלום באופן פרטי לעובד הזר עולה על 5,500 ש”ח בחודש – על המעסיק לדווח ולשלם רק על הפרש השכר שמעל 5,500 ש”ח בחודש.
  • סיום עבודה של עובד זר

    כאשר יחסי העבודה מסתיימים עורכים עם העובד “גמר חשבון”.

    העובד מקבל –

    1. שכר אחרון יחסי.
    2. ימי הבראה שלא שולמו לו.
    3. ימי חופש שצבר.
    4. ימי חג (יחסית לשנה).

    בנוסף, העובד זכאי לקבל את הסכומים שנצברו לו במסגרת הביטוח הפנסיוני- ההפרשות לפנסיה ולפיצויים. כאשר מפטרים עובד או שהוא מתפטר על רקע עילות מסוימות שנקבעו בחוק שדינן כפיטורין יש לשלם לו פיצויי פיטורין בהתאם לחוק– שכר עבודה של חודש עבור כל שנת עבודה.

    כאמור, חשוב מאוד לנהל רישום מסודר של העברת תשלומים לעובד הזר ורצוי להחתים את העובד עם סיום עבודתו על כך ששולם לו כל מה שמגיע לו ואין למשפחה המעסיקה חובות כלפיו. למאמר המלא על תהליך סיום עבודתו של עובד זר – לחץ כאן

    לחוברת זכויות העובד הזר, לחצו כאן

    (תמונה להמחשה unsplash)