לוגו דף הבית JDC

למות בבית מזווית ראייה של המשפחה המטפלת בישראל- תקציר מחקר

מאת:  ד"ר יעקב בכנר, פרופסור שרה כרמל וד"ר יהורם זינגר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
עודכן לאחרונה ב-12/01/16
א א א
נושאים:
תקציר:סיכום מחקר שעסק בבני משפחה שטיפלו בחולי סרטן בבית. מטרת המחקר היא להבין את עמדותיהם וחוויותיהם של המטפלים ביחס למוות של יקירם בבית ולטיפול שניתן על ידי הצוות הרפואי

רקע

בעשורים האחרונים של המאה ה-20 גברה המודעות לבעיותיהם של החולים הנוטים  למות בחברה ובמקצוע הרפואה. התחזקה ההכרה שדרכי הטיפול המקובלות, המדגישות את ההיבט בטיפולי המיועד להציל ולרפא, אינן מתאימות לטיפול בחולים שאין עוד תקווה לרפאם. על רקע זה צמחה תנועת ההוספיס אשר הציעה דרכי טיפול חלופיות לטיפול המסורתי הניתן בבית החולים. גישה זו שמה דגש על טיפול כוללני הוליסטי (גופני, רגשי וחברתי) בחולה ובבני משפחתו במטרה לאפשר להם להגיע לאיכות החיים הגבוהה ביותר האפשרית.

המודעות לבעיות של חולים הנוטים למות הובילה גם להתעניינות ברצונותיהם ביחס לימי חייהם האחרונים. במחקרים שעסקו בנושא נמצא שרוב החולים היו בוחרים למות בביתם, בחיק המשפחה, בשקט ובשלווה, ללא טיפולים מאריכי חיים. סביבה המקנה תחושת שליטה החשובה לאדם בכל שלבי חייו, ובמיוחד במצב בו הוא בתהליך של התדרדרות ואיבוד שליטה מבחינות רבות.

בעקבות פתוחים ברפואה ובטכנולוגיה בחמישים השנים האחרונות, תהליך המחלה הופך לארוך וממושך.

בעשור האחרון בשל קיצוצים ושינויים ארגונים במערכת הבריאות, קיימת נטייה להמעיט בימי אשפוז ולהעביר את הטיפול לקהילה ולמרפאות חוץ.

התפתחות הרפואה והטכנולוגיה בחמישים השנים האחרונות בשילוב עם נטיית הממסד הרפואי להעביר את הטיפול בחולה הנוטה למות למשפחות עצמן ורצונם של החולים למות בביתם, מציבים בפני בני המשפחה אתגרים רבים ולזמן ממושך שהנם בעלי השפעה על כל אורחות החיים  של בני המשפחה.

מסקירת הספרות עולה כי חסר מידע על  העמדות ועל חוויות ההתמודדות של בני משפחה המטפלים בחולים הנוטים למות עם הטיפול והמוות בבית. מידע זה חשוב לשם שיפור והבנה של תהליך ההתמודדות של המטפל עם אתגרי הטיפול בחולה נוטה למות בביתו ולצורך בנייה של התערבויות המיועדות לשיפור השירות למטפלים אלו.

המחקר התמקד בבני משפחה שטיפלו בחולי סרטן בבית כשהמטרה היא להבין את עמדותיהם וחוויותיהם של המטפלים ביחס למוות של יקירם בבית ולטיפול שניתן על ידי הצוות הרפואי. לשם כך נערכה השוואה בין שתי קבוצות מטפלים- האחת טיפלה ביקיריה במסגרת של הוספיס בית והשנייה טיפלה ביקירה במסגרת של מרפאה קהילתית בשילוב עם בית חולים.

ממצאים

נמצא שהמטפלים בחולים המטופלים בהוספיס בית תפסו את חווית המוות בצורה חיובית יותר מאשר מטפלי בית החולים. אחוז גבוה מבין המטפלים של חולים בהוספיס בית היו חוזרים שוב על הטיפול כפי שהוא התבצע על ידי הצוות הרפואי, לעומת אחוז נמוך בהרבה מהמטפלים במסגרת בית החולים.

הערכות חיוביות יותר כלפי  כל אנשי הצוות הרפואי ניתנו על ידי קבוצת מטפלי הוספיס בית בהשוואה לקבוצת מטפלי בית החולים.

מסקנות

לאור הממצאים , הומלץ להרחיב את שירות הוספיס בית לאזורים נוספים בארץ וכן לבנות תוכניות הדרכה והשתלמויות המיועדות לאנשי מקצועות הרפואה, על בסיס הגישה הפלאטיבית- הוליסטית כדי להשיג את איכות החיים הגבוהה ביותר האפשרית לחולה ומשפחתו. כמו כן,  חשוב בהדרכות אלו להדגיש את התמיכה והטיפול הפעילים בצרכיהם ומאפייניהם של המטפלים העיקריים של החולה ולראות בהם חלק בלתי נפרד מהטיפול הכוללני הניתן על ידי הצוות הרפואי.

 

לקריאת המאמר המלא לחצו: למות בבית מזווית הראיה של המשפחה המטפלת

נבחרת היועצים שלנו

זקוקים למידע נוסף? ייעוץ פרטני
הרשמו כעת לשיחת ייעוץ אחד על אחד
הייעוץ ללא תשלום, כשירות לציבור של עמותת רעות, ואשל ג'וינט ישראל שיחת ייעוץ בחינם הירשמו כעת

אין תגובות עדיין

השאר תגובה