לוגו דף הבית JDC

זכויות קשישים בשיקום

מאת:  רותי הופמן, עו"ס / מרכז רפואי רעות ומרכז מידע 'רעות-אשל'
עודכן לאחרונה ב-10/01/17
א א א
תקציר:לאחרונה חלו שינויים בנושא זכויות הקשישים לשיקום. מהם הקריטריונים לשיקום. מי הגורם האחראי להפנות לשיקום ולמי פונים כאשר אדם לא מקבל את ההזדמנות לשיקום כפי שמגיע לו

שיקום הוא תהליך שמטרתו להחזיר את הפרט לאחר פגיעה או מחלה לתפקוד מרבי בסביבתו הטבעית. לביה"ח השיקומי מגיעים בד"כ מבי"ח כללי לפי המלצות הצוות הרפואי, בהפניית אחות הקשר, מטעם קופת החולים, אולם ניתן להגיע גם מהקהילה. בינואר 2009 משרד הבריאות הוציא חוזר מנהל (4/2009 מ14.1.09) המציין בפירוט מהן אמות המידה לטיפול שיקומי לקשישים (לקריאת החוזר המלא- לחץ כאן).

אמות המידה לשיקום לקשישים הם:

  1. האחריות למתן שיקום מעוגנת בחוק בריאות ממלכתי (תשנ"ד 1994) וחלה על הגורם המבטח (קופות החולים) על פי התוספת לחוק בריאות ממלכתי.
  2. "זכותו של כל אדם לקבל טיפול שיקומי נאות על פי חוק זכויות החולה" (תשנ"ו, 1996).
  3. הטיפול יינתן רק לאחר הסכמה מדעת של המטופל או האפוטרופוס שלו או משפחתו על פי חוק זכויות החולה.

קיימת חובה של הגורם המטפל (קופות חולים) ליידע כל מטופל ומשפחתו על זכויותיו למיצוי פוטנציאל השיקום תוך הפנייה לגורמים המתאימים ולהביא לידיעתם את קיומם של גורמים מסייעים כגון –האגודה לזכויות החולה.

שיקולים למתן שיקום

מוטיבציה ושיתוף פעולה הם עיקרון מנחה לאישור אשפוז שיקומי, בלעדיהם אין שיקום.

  1. טיפול שיקומי מותנה במצב רפואי יציב. אם קיים אירוע אקוטי ידחה מתן הטיפול השיקומי.

  2. דרגת תפקוד גופני וקוגניטיבי לפני האירוע- גם אם הייתה מוגבלות תפקודית קודמת, כל עוד ניתן להחזיר את המטופל לרמת תפקוד זו או לשפרה הוא זכאי לשיקום.

  3. מידת שיתוף הפעולה ויכולת למידה- לאחר אירוע מוחישבר צוואר הירך– הניתוח, ההרדמה, הטראומה, התרופות עלולים לגרום לבלבול. המצב הזה המכונה "דיליריום" הוא בד"כ זמני ואינו משקף את יכולת הלמידה של המטופל. גם מטופל הנמצא באשפוז במצב של דיליריום זכאי לשיקום.

משך זמן השיקום

 משך הזמן הניתן לשיקום לפי חוק בריאות ממלכתי הוא עד 90 יום. יש אפשרות להאריך את משך השיקום בהתאם לצורך רפואי, (אולם זאת רק באמצעות ועדה מקצועית של קופ"ח שרק היא תוכל לאשר הארכת התקופה).

  • שיקום אורתופדי – משך זמן האשפוז הוא לפחות שבועיים.

  • שיקום נוירולוגי– משך זמן האשפוז הוא מינימום 25 יום ועד 3 חודשים.

אם נקבע משך זמן קצר יותר לאשפוז במחלקה שיקומית, הגורם המבטח (קופות החולים) חייב לתת נימוק לאשפוז הקצר.

מקרים מיוחדים

  • אדם הפונה לשיקום אורתופדי בעקבות ניתוח צוואר ירך או לאחר ניתוח החלפת ברך יופנה על ידי הקופה למסגרת שיקום בקהילה ולא באשפוז. אם תנאי הדיור אינם מתאימים למטופל עקב הרעה במצבו או  ו/או אין מי שיטפל יהיה האדם זכאי לשיקום באשפוז.

  • פצע לחץ או הזנה בזונדה אינם סיבות למניעת קבלת טיפול שיקומי.

שחרור ממחלקה שיקומית

מועד השחרור נקבע כאשר הצוות הרפואי והפארא רפואי משוכנע על בסיסי מדדי שיקום שונים כי התהליך השיקומי הגיע לידי מיצוי ואין צורך יותר במסגרת שיקומית (מצב זה נקרא "פלאטו" והמשמעות היא שהאדם מיצה את התהליך השיקומי במסגרת אשפוז).  קביעת המועד הסופי לשחרור נעשה בתיאום עם הגורמים המממנים: קופות החולים, חברות הביטוח.

חשוב לפנות לעובדת סוציאלית במחלקת השיקום ולהיעזר בה בהכנה לקראת שחרור.

ההפנייה לשיקום נעשית בבי"ח כללי לקראת שחרור:

בהחלטה על מסגרת השיקום המתאימה לאדם, יש לשתף את המטופל ומשפחתו ולהתחשב בהעדפותיו תוך מתן מידע מלא על הגורמים בהם ניתן להסתייע בתהליך השיקום.

  • אדם המתגורר רחוק ממשפחתו וילדיו יכול לבקש לעבור למחלקה שיקומית הקרובה לאזור מגוריהם. לדוגמא: אדם שגר בצפון וילדיו גרים במרכז הארץ, יוכל לבקש לעבור למחלקה שיקומית במרכז.

  • החלטה לגבי מתן טיפולי שיקום תועבר לגורם המבטח(קופת חולים) ולמטופל ומשפחתו לפחות שני ימי עבודה לפני השחרור מהמחלקה.במידה והגורם המבטח מקבל החלטה שונה מהמלצת בי"ח, הוא חייב לספק נימוק מפורט ומתועד תוך פירוט האלטרנטיבות המוצעות למטופל.

  • קיימת חובה על נציג הגורם המבטח (רופא מומחה בגריאטריה או שיקום) לעדכן את המטופל ביחס לזכויות המוקנות לו בחוק לרבות פנייה לגופים האחראים על מיצוי זכויותיו בקופ"ח, במשרד הבריאות לנציבות קבילות הציבור וכן ע"י פנייה לביה"ד לעבודה כמפורט בחוק בריאות ממלכתי.

ערעור על החלטת קופות החולים (או גורם מבטח אחר)

כאשר בביה"ח הוחלט שהמטופל נזקק להמשך טיפול שיקומי והגורם המבטח סירב לקבל המלצה זו יש לפעול באחת הדרכים:

  1. להפנות להערכה שקומית במסגרת שיקומית באשפוז (מספר ימים כדי לאפשר למטופל להתאושש ולראות אם בכל זאת האדם מתאים למסגרת שיקומית בהתאם לקריטריונים המפורטים לעיל)

  2. לפנות לחוות דעת נוספת של רופא מומחה בגריאטריה או בשיקום המקובל ומוסכם על הגורם המבטח.

  3. לתלונות וערעורים יש לפנות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. את הטופס ניתן למצוא במאגר הטפסים שבאתר- תחת הכותרת "משרד הבריאות".

הקריטריונים להפנייה לשיקום באשפוז (ולא בקהילה)

  1. כאשר התנאים המשפחתיים, סוציאליים, סביבתיים אינם מאפשרים טיפול בבית או בקהילה בשל עיר מגוריו של מטפל עיקרי או תנאי מחיה סבירים.

  2. כאשר קיים מצב רפואי הדורש השגחה וטיפול סיעודי רפואי ממושך .

  3. כאשר המטופל סובל מליקויים מוטוריים, קוגניטיביים וכו\' שטיפולם מחייב ידע מקצועי הקיים רק במסגרות שיקום ייעודיות.

  4. לא ניתן לתת שיקום נאות בקהילה כיון שלקופה בה חבר המטופל אין מכון מתאים באזור מגוריו או שאין אישור לתת לו טיפול באתר זה.(כמו תה"ש)

  5. כל מעוכב דריכה יופנה למסגרת שיקום באשפוז אלא אם כן נתן המטופל או מיופה כוחו את הסכמתו לשיקום בקהילה ושרותי הבריאות בקהילה מסוגלים לתת לו שירותי פיזיותרפיה ואחרים לפי הצורך.

  6. מטופל לאחר אירוע מוחי או סובל מבעיות נוירולוגיות אחרות יופנה לשיקום רק אם מצבו התפקודי, כפי שנראה במבחן תפקודי, הורע משמעותית.

הכנה לקראת שחרור ממחלקה שיקומית

כאשר המטופל נמצא באשפוז לפני שחרור יש לפנות:

  1. לאחות הקשר מטעם קופ"ח -במקרה שמתעוררים חילוקי דעות בקשר להמשך השיקום או תאריך השחרור.

  2. לעובדת הסוציאלית במחלקה להכנה לקראת שחרור, לדוגמא: קבלת מידע לגבי אפשרות לקבלת השתתפות במימון בית אבות ע"י משרד הבריאות.

  3. במקרה הצורך מומלץ לפנות למרפאה בעיסוק בקהילה להתאמת הבית (לאחר שתקבל פרטים ממרפאה בעיסוק בביה"ח).

ביצוע הטיפול השיקומי בקהילה

תכנית השיקום היא כוללנית וכוללת טיפול ע"י צוות רב מקצועי. עם השחרור מקבל המטופל מכתב סיכום המופנה לרופא המשפחה כולל סיכומי הצוות הרב מקצועי. רופא המשפחה יפנה את המטופל להמשך שיקום במסגרת שיקום בקהילה לפי ההמלצות במכתבי השחרור.

מסגרות שיקום בקהילה

  1. מסגרת רב מקצועית, בדומה לאשפוז יום.

  2. מסגרת ייעודית לתחום מסוים כמו: מכון לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת.

  3. שיקום בבית המטופל: עם צוות רב מקצועי או בתחום מוגדר.

הוראות משרד הבריאות בנוגע לשיקום בקהילה

    • על כל גורם מבטח להפעיל צוות שיקומי בקהילה, לחלופין, לחתום על הסכם עם שירות קיים המפעיל צוות שיקום.

    • כל מטופל המופנה לקהילה לקבלת טיפול שיקומי יעבור הערכה ע"י איש צוות אחד או יותר שני ימי עבודה ממועד שחרורו ותיבנה לו תוכנית שיקומית לא יאוחר מחמישה ימים ממועד הפנייה.

    • מטופל שבחר בתכנית שיקום בקהילה צריך להיות במעקב לפחות אחת לשבוע ע"י הגורם המבטח לוודא שהוא מקבל מענה מספק לצרכיו השיקומיים.

    • הפסקת הטיפול השיקומי  מתבצעת כאשר הושגו היעדים או שחלה ירידה משמעותית בקצב ההתקדמות ("פלאטו").

    • עם סיום השיקום בקהילה תיבנה למטופל תכנית לטיפול משמר והפנייה לגורמי טיפול מתאימים.

ביצוע מעקב

שישה חודשים לאחר סיום השיקום אמור להתבצע מעקב ע"י רופא המשפחה בהתייעצות עם הצוות השיקומי.  על סמך הממצאים ישקול הצוות טיפול נוסף בקהילה או הפנייה לאשפוז שיקומי בהתאם להערכה גריאטרית/שיקומית כוללנית, (יש מקרים בהם ניתן להגיע לשיקום מהבית).

זכאות לטיפולי שיקום בקהילה

פיזיותרפיה: זכאות ל-12 טיפולים בשנה.

* קיימת אפשרות להוספת טיפולים במקרים מסוימים בהמלצת רופא מומחה.

* קיימת אפשרות לסדרה  נוספת של 12 טיפולים בהשתתפות עצמית במכוני הסדר או סבסוד ע"י הקופה במכונים פרטיים.

טיפולי המשך למטופלים שמיצו את תהליך השיקום דרך קופות חולים

לאחר מיצוי הטיפולים שבסל הבריאות רצוי לפנות עם המטופל למסגרות שיקומיות/חברתיות בקהילה:

  1. שיקומונים של "יד שרה".

  2. שיקומונים של "עמותת נאמן" (נפגעי אירוע מוחי)  ו"רעות" ביד אליהו-למטופלים עד גיל פרישה.

  3. מרכזי יום לקשישים מעל גיל 60-65 .

  4. מרכז שיקום של "עזרה למרפא" בבני ברק באזור המרכז.

הצעות לטיפולים ומסגרות בקהילה לחולי אלצהיימר

  1. מרכזי יום לקשיש המתאימים לאוכלוסיית תשושי נפש .

  2. ערכת פעילות- "קשרים וכישורים-פעילות לבריאות". (עמדא- העמותה לחולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות בישראל).

  3. תוכנות מחשב ייעודיות .

  4. עמותת מלבב בירושלים.

נבחרת היועצים שלנו

זקוקים למידע נוסף? ייעוץ פרטני
הרשמו כעת לשיחת ייעוץ אחד על אחד
הייעוץ ללא תשלום, כשירות לציבור של עמותת רעות, ואשל ג'וינט ישראל שיחת ייעוץ בחינם הירשמו כעת

אין תגובות עדיין

השאר תגובה