לוגו דף הבית JDC

המטפל העיקרי בחולה בדמנציה אלצהיימר- התמודדות וסיכונים

מאת:  נעה כהן שלקוביץ, עו"ס, מנהלת מרכז רב שירותים לקשיש ה"כרם" ,עמותת רעות
עודכן לאחרונה ב-11/01/16
א א א
תקציר:מרבית חולי האלצהיימר מטופלים בעיקר ע"י בני משפחה, בני זוג או ילדים של החולה, לעיתים בסיוע של עובד זר, תלוי בחומרת המחלה. נטל הטיפול היומיומי והמשימות הרבות סביב טיפול בביורקרטיה ומיצוי זכויות מהווים גורמי לחץ ועלולים להביא לשחיקה של בן המשפחה המטפל. על מנת להמנע משחיקה יש להיות מודעים לקשיים הקשורים בטיפול בבן משפחה חולה אלצהיימר ולהיערך בהתאם מראש עם עזרה מתאימה

הרפואה והטכנולוגיה המודרנית תרמו להארכת תוחלת החיים של הזקנים המוגבלים אך לא הצליחו לשפר במקביל את איכות  החיים שלהם. לכן, יש המכנים הארכת תוחלת חיים זו של קשישים מוגבלים כ"תוחלת הסבל" (מילר, 2007).

אפיוני המטפל העיקרי

מרבית חולי האלצהיימר מטופלים בעיקר ע"י בני משפחה, בני זוג או ילדים של החולה, לעתים בסיוע של עובד זר, תלוי בחומרת המחלה. מרבית המטפלים העיקריים לזקן הן נשים. הספרות מייחסת זאת לתפיסת האישה כמי שממלאת את התפקיד המרכזי במשפחה וככזו, היא נחשבת כמטפלת טבעית, בנוסף להיותה עקרת בית, היא יותר זמינה לטיפול בחולה, מאשר הגבר היוצא לעבודתו. כניסתם של הנשים למעגל העבודה, מביאה בהדרגה לעליה במספרם של הגברים הנושאים בתפקיד מטפל. בנוסף, לנשים תוחלת חיים גבוהה יותר משל גברים ועל כן לרוב בנות הזוג הן אלו המטפלות בבעל החולה (מילר, 2007).

נראה כי ישנם הבדלים בהתמודדות של נשים לעומת גברים עם הטיפול בבן משפחה. בדרך כלל הנשים המטפלות בחולים נוטות יותר לספק תמיכה רחבה יותר, בהשוואה לתמיכה אותה מספקים הגברים. הן מעורבות יותר בטיפול הישיר ובמתן תמיכה רגשית לחולה וגברים לעומתן, נוטים יותר לספק טיפול קונקרטי ואינסטרומנטי כמו: עזרה כספית, טיפול בעניינים ניהוליים ותיקון נזקים בבית. גברים מתעמתים פחות עם צרכי ההורים מאשר הנשים, והם מטפלים בצורכיהם מרחוק. המעורבות הגבוהה של הנשים בטיפול מגבירה את תחושת המעמסה בקרב נשים לעומת גברים. נשים נוטות יותר לדווח על תחושת מתח, חרדה ועומס פיזי ונפשי, מאשר גברים. מייחסים זאת לנטייה של נשים להפנים מתח חותר מגברים. ההבדל נובע מכך שגברים נוטים לדכא את רגשותיהם כדרך של התמודדות ואילו נשים נוטות יותר לבטא אותן, להאשים את עצמן ולחפש עזרה בחוץ. גברים נוטים יותר לנתק את עצמם נפשית מהקושי ולהיעזר בבנות זוגן בטיפול בהוריהם, לעומת נשים, המתמודדות עם עיקר הנטל בעצמן (מילר, 2007).

מצבי סטרס

מטפלים בחולי אלצהיימר מדווחים על חומרת בעיות זיכרון והתנהגות של החולים כגורמי הסטרס העיקריים בטיפול בהם. גורמי סטרס נוספים היו תחושת של הגבלה סביבתית, פיזית, חברתית ואובדן החרות. חייהם של המטפלים נראים להם משעממים או כתלויים ועומדים הם הביעו תחושה של חוסר תקווה ואי ראיית הסוף. הבעיות אשר דורגו גבוה ביותר כגורמי סטרס היו : אי יכולת להשאיר את החולה לבד ליותר משעה והצורך להתלוות לחולה בחוץ כיוון שאינו בטוח לבדו. הצורך להיות צמוד לחולה הן בבית והן בחוץ מוגדר על ידי המטפלים כבעיה החמורה ביותר. מטפלים נלחצים מצד אחד על ידי דרישותיו של ההורה הדמנטי ומצד שני ומצד שני על ידי דרישות ילדיהם ובן זוגם החשים מוזנחים יותר ויותר (אלפרט, 1999).

כיצד משפיע טיפול מתמשך בחולה אלצהיימר על מצבו של המטפל העיקרי?

השפעה על הבריאות הפיזית של המטפלים המתבטאת בשינויים בהרגלי שינה, בעיקר נדודי שינה, שינויים בהרגלי אכילה, עליה בלחץ הדם, הפרעות בתפקוד הקיבה והמעיים, כאבי ראש, דיכאון.

השפעות על הבריאות הנפשית המתבטאת בעייפות מהתפקיד, בידוד ותסכול, שחיקה נפשית, תשישות אמוציונלית והרגשה של חוסר הישגים אישיים.

השפעה על הבריאות החברתית המתבטאת בצורך להיות קשורים למטופל כל הזמן גורם לבדידות חברתית. בבתים רבים בהם גר חולה אלצהיימר, בני המשפחה מהססים להזמין חברים לבית מחשש שמא המטופל יבייש אותם בהתנהגות (אלפרט, 1998).

העומס הראשוני של הטיפול בחולה דמנטי נופל בדרך כלל על כתפי אדם אחד מהמשפחה הנוטל עליו את תפקיד המטפל וכתוצאה מכך חווה סטרס פיזי ורגשי קשה יותר. גורמי סטרס ראשוניים  הם מצבו הקוגניטיבי המידרדר של חולה האלצהיימר, גורמי סטרס משניים קשורים בתפקיד ובתחושות פנימיות של המטפל. בתנאים של קשיים מתמשכים מטפלים חשופים יותר לסימפטומים שלך דיכאון. קיימים משאבים שונים בקהילה לעזרת המטפלים, זמינותם והשימוש בהם על ידי המטפלים יכולים להשפיע על תהליך הסטרס. מטפלים מרגישים ירידה ניכרת בפעילותם החברתית, הם חשים עצמם "במלכודת, בדידות, הסתייגות, כעס ותסכול" עקב המחויבויות המוטלות עליהם. ממצאים מעידים על כך שישנם בני משפחה מתמודדים בצורה יעילה בעוד אחרים מתמודדים בצורה בלתי יעילה (אלפרט, 1999).

התעללות והזנחה מצד מטפלים עיקריים כלפי בן משפחה חולה אלצהיימר

בעקבות  העלייה בתוחלת החיים והגידול במספר המטפלים הבלתי פורמליים, הנושא של פגיעה בקשישים מצד בני משפחה קיבל תנופה משמעותית בשנים האחרונות. מקובל להתייחס להתעללות כמושג רב מימדי הכולל פגיעה פיזית, פסיכולוגית- רגשית, כלכלית, מינית וכן הזנחה מכוון או לא מכוונת. גורמי הסיכון המרכזיים המוצגים בספרות מתחלקים לשניים: גורמים הקשורים במתעלל כגון היסטוריה של אלימות, התנהגות אנטי חברתית במשפחה, בעיות אישיות של המתעלל, גורמי דחק חיצוניים, בידוד חברתי, העדר מודעות לצורכי "הקרבן", כעסים על ה"קורבן" כתוצאה ממצב התלות שלו וגם גורמים הקשורים לקשיש "הקורבן" כמו בעיות בריאות ותפקוד, ירידה בתפקוד קוגניטיבי ותלות מוגזמת במטפל. ד"א מהווה גורם סיכון משמעותי להתעללות בזקנים מצד בני משפחה ומטפלים (לבנשטיין,  2003).  במחקרים שערכו בארץ ברודסקי ועמיתיה (Brodsky et al., 1986) נמצא כי קיים עומס פיזי ורגשי רב על המטפלים בקשישים מוגבלים. כשליש מהנחקרים דיווחו שחשים כי אינם מסוגלים למעשה להתמודד עם הנטל. במחקר אחר אשר ערכה לבנשטיין (Lowenstein, 1989) עלה כי הסיבה העיקרית של בני משפחה לבדיקת אופציית השמה במסגרות חוץ ביתיות לקשישים הייתה הפחד שלהם שמא ייהפכו למתעללים בהוריהם הקשישים כתוצאה מנטל הטיפול.

נבחרת היועצים שלנו

זקוקים למידע נוסף? ייעוץ פרטני
הרשמו כעת לשיחת ייעוץ אחד על אחד
הייעוץ ללא תשלום, כשירות לציבור של עמותת רעות, ואשל ג'וינט ישראל שיחת ייעוץ בחינם הירשמו כעת

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

            Array
(
    [0] => WP_Comment Object
        (
            [comment_ID] => 18385
            [comment_post_ID] => 7543
            [comment_author] => רבקה וייס
            [comment_author_email] => 
            [comment_author_url] => 
            [comment_author_IP] => 
            [comment_date] => 2015-05-18 10:13:44
            [comment_date_gmt] => 2015-05-18 10:13:44
            [comment_content] => אני פסיכולוגית במקצועי וגם בת של אבא נפלא, ניצול שואה עם התחלת דמנסיה.
כל הכתוב במאמר כל כך נכון, כל כך עוזר ומנחם = וגם כואב....
אין כמו הזכות והכבוד, לצד החובה, להחזיר משהו להורה  תשוש הנפש בערוב ימיו, משהו חלקי בלבד ממה שהוא העניק לנו כל ימיו, כל זמן שיכל, בכל כוחו.
מוזמנים לשתף ולהשתתף.
            [comment_karma] => 0
            [comment_approved] => 1
            [comment_agent] => 
            [comment_type] => 
            [comment_parent] => 0
            [user_id] => 0
            [children:protected] => 
            [populated_children:protected] => 
            [post_fields:protected] => Array
                (
                    [0] => post_author
                    [1] => post_date
                    [2] => post_date_gmt
                    [3] => post_content
                    [4] => post_title
                    [5] => post_excerpt
                    [6] => post_status
                    [7] => comment_status
                    [8] => ping_status
                    [9] => post_name
                    [10] => to_ping
                    [11] => pinged
                    [12] => post_modified
                    [13] => post_modified_gmt
                    [14] => post_content_filtered
                    [15] => post_parent
                    [16] => guid
                    [17] => menu_order
                    [18] => post_type
                    [19] => post_mime_type
                    [20] => comment_count
                )

        )

    [1] => WP_Comment Object
        (
            [comment_ID] => 18384
            [comment_post_ID] => 7543
            [comment_author] => יפעת קרלמן, עו"ס רעות- משפחה מטפלת
            [comment_author_email] => 
            [comment_author_url] => 
            [comment_author_IP] => 
            [comment_date] => 2015-01-18 14:30:20
            [comment_date_gmt] => 2015-01-18 14:30:20
            [comment_content] => שלום,
המאמר נשען על מאמרים מדעיים המוזכרים בסוגריים.
מציעה לך לבדק באוניברסיטה/מכללה בה את לומדת האם ניתן לעשות בו שימוש כמקור לעבודה.
בהצלחה,
יפעת
            [comment_karma] => 0
            [comment_approved] => 1
            [comment_agent] => 
            [comment_type] => 
            [comment_parent] => 0
            [user_id] => 0
            [children:protected] => 
            [populated_children:protected] => 
            [post_fields:protected] => Array
                (
                    [0] => post_author
                    [1] => post_date
                    [2] => post_date_gmt
                    [3] => post_content
                    [4] => post_title
                    [5] => post_excerpt
                    [6] => post_status
                    [7] => comment_status
                    [8] => ping_status
                    [9] => post_name
                    [10] => to_ping
                    [11] => pinged
                    [12] => post_modified
                    [13] => post_modified_gmt
                    [14] => post_content_filtered
                    [15] => post_parent
                    [16] => guid
                    [17] => menu_order
                    [18] => post_type
                    [19] => post_mime_type
                    [20] => comment_count
                )

        )

    [2] => WP_Comment Object
        (
            [comment_ID] => 18383
            [comment_post_ID] => 7543
            [comment_author] => אילנה חן סטודנטית לתואר ראשון בסיעוד
            [comment_author_email] => 
            [comment_author_url] => 
            [comment_author_IP] => 
            [comment_date] => 2015-01-15 18:15:45
            [comment_date_gmt] => 2015-01-15 18:15:45
            [comment_content] => בתבקשתי לכתוב עבודה על השפעת  מחלת הדימנציה ואלצהימר על התא המשפחתי של המטופל, קראתי את המאמר  ברצוני לדעת אם המאמר הינו מאמר מדעי וכי אוכל להעזר בו לצורך כתיבת העבודה 
אודה לשובה מהירה.
            [comment_karma] => 0
            [comment_approved] => 1
            [comment_agent] => 
            [comment_type] => 
            [comment_parent] => 0
            [user_id] => 0
            [children:protected] => 
            [populated_children:protected] => 
            [post_fields:protected] => Array
                (
                    [0] => post_author
                    [1] => post_date
                    [2] => post_date_gmt
                    [3] => post_content
                    [4] => post_title
                    [5] => post_excerpt
                    [6] => post_status
                    [7] => comment_status
                    [8] => ping_status
                    [9] => post_name
                    [10] => to_ping
                    [11] => pinged
                    [12] => post_modified
                    [13] => post_modified_gmt
                    [14] => post_content_filtered
                    [15] => post_parent
                    [16] => guid
                    [17] => menu_order
                    [18] => post_type
                    [19] => post_mime_type
                    [20] => comment_count
                )

        )

)
        
  1. אילנה חן סטודנטית לתואר ראשון בסיעוד, 15.1.15

    המטפל העיקרי בדמנציה אלצהיימר היתמודדות וסיכונים
    בתבקשתי לכתוב עבודה על השפעת מחלת הדימנציה ואלצהימר על התא המשפחתי של המטופל, קראתי את המאמר ברצוני לדעת אם המאמר הינו מאמר מדעי וכי אוכל להעזר בו לצורך כתיבת העבודה
    אודה לשובה מהירה.

  2. יפעת קרלמן, עו\"ס רעות- משפחה מטפלת, 18.1.15

    תגובה לאילנה חן
    שלום,
    המאמר נשען על מאמרים מדעיים המוזכרים בסוגריים.
    מציעה לך לבדק באוניברסיטה/מכללה בה את לומדת האם ניתן לעשות בו שימוש כמקור לעבודה.
    בהצלחה,
    יפעת

  3. רבקה וייס, 18.5.15

    כל כך נכון, אישית ומקצועית
    אני פסיכולוגית במקצועי וגם בת של אבא נפלא, ניצול שואה עם התחלת דמנסיה.
    כל הכתוב במאמר כל כך נכון, כל כך עוזר ומנחם = וגם כואב….
    אין כמו הזכות והכבוד, לצד החובה, להחזיר משהו להורה תשוש הנפש בערוב ימיו, משהו חלקי בלבד ממה שהוא העניק לנו כל ימיו, כל זמן שיכל, בכל כוחו.
    מוזמנים לשתף ולהשתתף.

השאר תגובה